הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד
קטורה אשת אברהם
הפרשה שלנו עוסקת בעניין הנישואין. ולא רק נישואי יצחק עם רבקה, אלא גם נישואי אברהם לקטורה. לא לחינם נבחרה הפרשה הזאת ("ואברהם זקן") להיות נקראת בשבתות חתן, כשעולה החתן לקריאת התורה. ראשית, מפני גודל תוכן הדברים הנאמרים בה, ועוד מפני ריבוי החתונות שבה. ברצוני להתעכב על סוף הפרשה, חתונת אברהם לקטורה.
קטורה היא הגר
לדעת ר' יהודה בר עלאי בגמרא 'קטורה היא הגר'. היא האישה ששרה בזמנו הכניסה לביתה וגם גירשה אותה משם אח"כ. מעניין מאוד שאחרי פטירת אימו, יצחק הולך אל הבאר אשר במדבר ומביא משם את הגר למלא מקום אימו (מדרש תנחומא). יצחק בוחר בעצמו את הגר שתהיה לו 'אמו החורגת'. מדהים שעוד לא הספיק להתנחם על אימו שכה אהב, ומביא את צרתה חזרה אל ביתם. יש כאן עובדה היסטורית שהיא מסר גדול לדורות הבאים: כידוע ישנה מתיחות גדולה עד כדי שנאה בין הבנים המבוגרים לאביהם, בעקבות נישואים שניים – לאחר פטירת אימם – כנגד זה דיברה תורה, יש חיוב על הבן להבין אביו במצב זה וכפי שעשה יצחק (רש"ר הירש).
קטורה והגר
כך על פי חז"ל, אבל בפשט הכתובים משמע שקטורה והגר הם דמויות שונות, כפי שהתורה אומרת: "ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות", הפלגשים לשון רבים. משמע שהיו לפחות שניים – הגר וקטורה – וכך מסביר ר' יצחק אברבנאל. על פי זה רבים שואלים מה ראה אברהם בגיל 140 לשאת אישה חדשה (יצחק נולד כשאברהם היה בן מאה, ויצחק נושא אישה בגיל ארבעים, ובאותו הזמן אברהם נושא את קטורה)? ועוד מביא ממנה שישה בנים נוספים! הפלא הוא גדול, שהרי עם לידת ישמעאל – שהוא רק בן אחד נוסף – הוכפלו צרותיו וכן צרותינו לדורות, אם כן מה יהיה כעת? בקיצור, מה ראה אברהם להכניס עצמו לצרה זו?
אב המון גויים
שש סיבות למעשה אברהם. הראשונה, הקב"ה עורר את אברהם לשאת אישה בכדי לקיים דברו שאמר: "ונתתיך לגויים כי אב המון גויים נתתיך". מפסוק זה משמע שצריכים לצאת מאברהם אומות שונות זו מזו. לכן עוררו לקחת את קטורה לקיים היעוד. שנית, אברהם קודם שנימול (בגיל 99) אמר שלא יתכן שבגיל מאה אלד ילדים, אמנם אחרי המילה קיבל כוח ונשא אישה והביא ילדים, וזה בא להראות שקווי ה' יחליפו כוח.
לסתום טענות ישמעאל
שלישית, מפני ישמעאל שטען שגם הוא בן אברהם והגר שווה לשרה, שגם היא אשת אברהם ואם כן הוא יורש בנכסי אברהם כיצחק. לכן אחרי מות שרה, נצטווה אברהם לשאת אישה אחרת וילד ממנה שישה בנים, כדי לסתום טענותיו של ישמעאל. ושישה בנים הללו חשובים מישמעאל, שהרי ישמעאל נולד מהגר שהייתה שפחת שרה, אמנם כעת אחרי פטירת שרה, אברהם לוקח את קטורה – כאישה ולא כשפחה – ואם כן בניה לא בני השפחה ומעמדם נעלה משל ישמעאל. זו הסיבה שאברהם נותן להם מתנות ומשלח אותם מעל פניו ומשאיר את יצחק בלבד לרשת אותו. על ידי זה ישמעאל יבין שגם הוא כאחד מהם.
הזיווג העקרי
רביעית, להראות את ההבדל בין הזיווג הראשון כשנשא לאישה את שרה שהייתה עיקר הבית, לבין הזיווג השני קטורה, שאינה עיקר הבית. כשלקח את שרה הקפיד לקחת אישה ממשפחתו בת אחיו (וכן עם יצחק הקפיד לקחת ממשפחתו). לא כן כעת בנישואים שניים שלוקח אישה ושמה קטורה ו'אין ספק שהייתה מבנות הכנעני או פלשתים או הייתה מצרית ולא הייתה ממשפחתו ולא מארצו' (אברבנאל). כל ההקפדה הייתה דווקא בזיווג העיקרי שממנו עתיד לצאת ממשיך דרכו שעמו נכרתה ברית ה', אבל לא בנישואי קטורה שאינם העיקר.
הבן העיקרי
חמישית, אברהם רצה להוליד ילדים נוספים בזקנותו להראות אהבתו ליצחק. ידוע שאדם אוהב מאוד את בניו שנולדו לו בזקנותו, יותר מבניו הראשונים. וכאן אברהם מראה אהבה יתירה ליצחק למרות שאינו בן הזקונים, שהרי יש כאן שישה שנולדו אחריו. בכל זאת אברהם מראה אהבה ליצחק כאילו הוא הבן העיקרי ונותן לו ירושת הארץ, ולבניו האחרים נותן מתנות בלבד ומשלחם מעליו.
למנוע קנאה
שישית, אברהם משתדל למנוע מחלוקת בתוך ביתו, כפי שהורו חז"ל שאדם צריך למנוע קטטה בין הבנים, ולהקפיד מאוד לתת לכל אחד באופן שווה כפי שנתן לאחר (שבת י). ואין ספק שישמעאל שנא את יצחק, שהרי בגללו גורש מבית אברהם, כפי שאמרה שרה 'כי לא ירש בן האמה עם בני יצחק'. לכן אברהם נושא אישה נוספת להוליד בנים נוספים כדי לגרשם מביתו ומארצו, וכך ישקיט כעסו של ישמעאל – שיבין שהסיבה לגירושו מבית אברהם היא החלטה אלקית שיצחק יהיה עיקר הבית ויירש את אברהם. לכן נאמר: "ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם". כך נשארו ישמעאל ויצחק אחים ורעים, ואפילו ישמעאל קיבל כבוד גדול, יותר מבני קטורה, שהוא זכה לקבור את אברהם יחד עם יצחק ולא שאר הבנים. בזה אברהם זכה לשיבה טובה שהרי זכה לראות את בניו משלימים יחד במיתתו.
משל העץ
המלבי"ם (חי לפני 130 שנה) מדמה נישואי אברהם וקטורה להתנהגות העץ: בעץ יש עלים, קליפות ופירות. העלים והקליפות תפקידם שיהיו שומרים לפרי, ויש קליפה הקודמת לפרי, ואח"כ מגיע הפרי. לכן נולד ישמעאל שהוא הקליפה, אח"כ נולד יצחק שהוא הפרי. אח"כ יוצאת הקליפה המאוחרת שאלו בני קטורה. וכך אנו היום ביחס לאומות, שבת שלום ומבורך.