הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד יח' מרחשוון תשע"ה
קניין המערה
בפרשה זו אנו פוגשים את תיאור הקניין הראשון למעשה, שמתבצע על שטח בארץ ישראל – קניין 'מערת המכפלה' על ידי אבינו הראשון. בפסוקים האלו יש תשובה לשונאים שלנו, אנחנו כאן לעד ועוד נמשיך לקנות וליישב שטחים בארצנו, עד לגאולת כל שטחנו, על פי מה שהובטח לנו. ודעו לכם, רוצחים ארורים, בדם הנרצחים אנו רוכשים זכויות נוספות שמחזקות את האחיזה שלנו כאן, וממעטת את הזכויות שלכם. וממילא מי שאין לו זכויות, הארץ מקיאה אותו מכאן כפי שעשה לעמי כנען. ולעצמנו צריך לומר, שאלו חבלי לידה שקודם הלידה. נכון, הצירים מאוד כואבים וקצת נראה ארוך, אבל יש למה לצפות ו'הגאולה באה קמעא קמעא' בע"ה.
אברהם בבאר שבע ושרה בחברון?
בסוף הפרשה הקודמת למדנו, שאברהם אבינו נמצא בבאר שבע בארץ פלשתים, וכאן אנו לומדים על פטירתה של שרה אימנו בחברון, משמע שנפרדו עוד טרם מותם, כפי שאנו רואים תחילת הפרשה במות שרה ואח"כ אברהם מגיע מבאר שבע לחברון "לספוד לשרה ולבכותה". והשאלה מדוע? מסביר אברבנאל שאברהם אבינו גם תכנן להגיע לקריית ארבע עם כל רכושו הרב, שהיה רצונו לשבת בארץ הקודש ולא בארץ פלשתים (כפי שידוע שאפילו שטח מארץ ישראל הנתון תחת שליטה של גויים – נחשב חו"ל, כפי שפוסק הבית יוסף סי' תקסא). אברהם שלח את שרה ראשונה כדי שתמצא בית עם שטח לכל המרעה והצאן הרב. אברהם גם מבין שהוא ושרה "זקנים באים בימים" ויש חשש שמא ימותו ולכן רצה לחפש מקום להקבר ודווקא בארץ כנען. וכיוון שהיה לו מסורת שאדם וחוה נקברו במערת המכפלה, שלח את שרה לשם, כדי שתקנה את המקום לקבורה. הסיבה לפי שלא רצה שעפרון יתגאה אם הוא בעצמו יבוא לקנות השדה. אמנם כל זה היה בתכנון, אבל עם בואה של שרה לשם קרה האסון והיא מתה, ואברהם הגיע לספוד לשרה ולבכותה. זו הסיבה שיצחק אבינו לא מוזכר עם הגעת אברהם, לפי שהוא כבר היה עם אימו בקרית ארבע.
"גר ותושב"
אברהם אבינו, שמתה עליו אשתו הראשונה, הרגיש 'כאילו חרב בית המקדש בימיו', ומרוב צערו הטיל עצמו עליה 'עיניו על עיניה ופיו על פיה ובוכה וצועק על פרידתה'. לכן נתקבצו סביבו אנשי העיר ללוותו בעת הקבורה ולמנוע ממנו הבכי הגדול, וכל זה משום כבודו. ולכן כתוב "ויקם אברהם מעל פני מתו" שהכוונה שהיה מוטל עליה כפי שאמרנו, וכעת התחזק ודיבר עם בני חת, ואמר להם: "גר ותושב אנכי עמכם" – הכוונה למרות שאני כעת גר מארץ אחרת, בכל זאת ברצוני להיות כאן תושב עמכם. וכיוון שאני הולך לגור כאן, תנו לי כמו כל תושב של העיר, מקום לקבור את מתי (בעצם הוא תכנן זאת קודם מותה של שרה, אבל הראה להם כאילו עכשיו עלה הרעיון).
"נשיא אלקים"
הם ענו לו, אל תאמר שאתה "גר תושב", אלא "נשיא אלקים אתה בתוכנו" כפי שראינו שה' איתך בכל הדרך, עם נצחון המלכים ועוד. לכן אמרו לו "במבחר קברנו קבור את מתך", ז"א תחפש לך את המקום המשובח ביותר, ואף אחד לא ימנע ממך מלקבור מתך שם. במשך כל הזמן הזה, עפרון יושב גם כן שם עם כל בני חת, והוא שומע את כל דבריהם של אנשי עירו והדברים שאמרו, כך שהוא נדחק כעת לפינה ואם יפנה אברהם אליו בבקשה, הוא לא יוכל לסרב, כפי שאכן קרה.
השיחה עם עפרון
אברהם מבקש מבני חת: "פגעו לי בעפרון בן צוחר ויתן לי את מערת המכפלה" וכאן מוסיף אברהם מה שלא אמר קודם "בכסף מלא יתננה לי". אברהם ידע שעפרון עשיר ולא ירצה למכור נחלתו לשום אדם ולכן צריך שתשכנעו אותו על זה, וגם מוסיף הסכום שידע שזה לא בחינם, לעזור בשכנוע. אברהם חוזר על הסיבה כדי שיהיה לי: "בתוככם לאחוזת קבר", זו ההסוואה של אברהם – הוא לא רוצה לטלטל את מתו עד באר שבע (למקום בו יש לו שם נחלות משלו), הוא רוצה לקוברה כאן לידו.
עפרון עונה "לא אדוני שמעני" הכוונה לא צריך שתפנה על ידם אלי, אלא אני בשבילך עושה זאת ולא בשבילם, וחוץ מזה מוסיף עפרון שאמנם אתה ביקשת רק את המערה, אבל אני אתן לך גם את השדה שליד המערה. והוא אומר לו "נתתיה לך" לשון עבר, שכבר מהרגע הראשון שדיברת עם בני חת, גמרתי בדעתי לתיתה לך. וכל זה אומר עפרון: "לעיני בני עמי" הכוונה בפרסום גדול להראות שכולם עדים בדבר ולא יחזור בו. אברהם משתחוה פעם שניה והפעם לעפרון בלבד (ולא להם) ועושה זאת בפני עם הארץ.
תשובת אברהם
אברהם ששמע דבריו (שנדר עוד קודם שנתן לו השדה), השתמש גם כן באותה דרך ואמר לו 'אני גם גמרתי בלבי לתת את כסף השדה כמה שתעלה'. ואמר לו זאת ליד כולם גם כן, כדי שלא יחזור בו. 'לכן קח הכסף, ורק אח"כ אקבור מתי שמה'. עפרון ראה שאברהם לא מתכוון לקבור מתו עד שישלם, ואמר לו: 'הסכום עולה 400 אלף כסף עובר לסוחר וזה לא סכום רציני, כך שמה הלחץ לשלם כעת, קודם "ואת מתך קבור" ואח"כ נסגור עניין הכסף'. אבל אברהם רצה כעת לעיני כל לעשות הקניין, וכך יתבייש לסרב ויקח הכסף וכולם ידעו שהיה קניין גמור.
יה"ר שדם הקדושים שנשפך השבוע יזכיר זכויותינו על הארץ, ונזכה לראותנו יושבים בכל שטחי הנחלה המובטחת, אכי"ר.