fbpx
loader image
d079fcdc-96c7-453b-a419-459a4cb93ef6

מוֹסְדוֹת מְעָרַת עֲדֻלָּם וּקְהִלַּת הָאֲרִ"י קִרְיַת שְׁמוֹנָה

בְּרָאשׁוּת הָרַב אִיתָמָר לֵוִי שְׁלִיטָ"א - בְּנוֹ וּמַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל רַב הָעִיר קִרְיַת שְׁמוֹנָה הרה"ג שָׁלוֹם לֵוִי זצ"ל

הרב איתמר לוי שליט"א

הרב איתמר לוי שליט"א

חטאת סדום – פרשת וירא תשע"ה

הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה

בס"ד יא' מרחשוון תשע"ה

חטאת סדום

סיפור הפיכת סדום מעלה בפנינו מספר שאלות מתמיהות. הראשונה, מדוע לא מפורט גודל חטאם של אנשי סדום ומפני מה נתחייבו כלייה? שאלה זו מתעצמת כשממשיכים לקרוא בתנ"ך בסיום ספר שופטים – 60 שנה אח"כ – את סיפור 'פלגש בגבעה'. שם אנו פוגשים סיפור דומה, שנראה שיש בו מרשעת סדום, אמנם שם אנו לא מוצאים תגובה חמורה זו של השמדת החוטאים. הסיפור בקצרה, מעשה באיש לוי שבא בדרכו מכיוון בית לחם לבית ה' בשילֹּה. כיוון שהחשיך, עצר ללון בגבעה שנמצאת בשטח בנימין. אף אחד לא מכניס אותו אליו לבית, ורק איש (שבכלל מקומו מאפרים וגר בגבעה), קורא לו ללון אצלו בבית. ואז, מתארים הכתובים, שאנשי בנימין התקבצו סביב הבית ורצו שיוציא אליהם את האיש הלוי כדי שישכבו עימו. אמנם במקום זה, הוא נותן להם את פילגשו והם בצעו בה את זממם משך כל הלילה, עד שמתה בעקבות מעשיהם. לפי סיפור זה, יוצא שמעשה בנימין היה פי כמה וכמה יותר חמור מאנשי סדום, שהרי כאן הוציאו זממם לפועל, ואילו אנשי סדום לא הספיקו לבצע זממם וכבר נענשו.

אברהם לא נענה ולוט כן

שאלה נוספת, מדוע התורה האריכה בסיפור תפילת אברהם על הצלת סדום – הרי תפילתו לא הועילה? ומה גם לעומתו, מעניין מאוד לראות כשלוט בורח, הוא מבקש מהמלאך שאת העיר צוער לא יהפוך, כדי שיוכל להמלט לשם. וכאן המלאך בכמה מילים שאמר לוט, שומע לו? זה דבר מפליא איך המלאך עובר על הציווי האלקי כך בפשטות, הרי צוער היא אחת מן הערים שהיה צריך המלאך להפוך בציווי האלוקי?

חוקי סדום

מסבירים חז"ל במדרש על הפסוק שאמרו אנשי סדום ללוט: "האחד בא לגור וישפוט שפוט", שאמרו לו הרי יש לנו דינים שכבר קבועים במערכת המשפטית של חוקי העיר סדום, ואתה רוצה לבטלם. מה הם אותם החוקים? 'ר' מנחם בר רבי אומר, כך תקנו אנשי סדום ביניהם כל אכסנאי שיבוא לכאן, נהיה שוכבים אותו ונוטלים ממונו ממנו'. מסביר אברבנאל, שהרי ארצם הייתה טובה ורחבה, וכפי שמעיד הכתוב "כגן השם" וממילא לא חסר בה דבר. דבר זה גרם שהיו מגיעים לשם עניים רבים כדי להשיג מזון. אנשי סדום שלא אהבו נתינת הצדקה, חקקו מערכת חוקים שכל עניינם לגרום לאנשים להמנע מלהגיע לארצם. כפי שמעיד יחזקאל הנביא (טז, מט): "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ,  גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט, הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה". 

'שלי שלי ושלך שלך'

כפי שחז"ל אומרים באבות: 'ארבע מידות באדם: שלי שלי ושלך שלך – זו מידת סדום'. הם היו מודרים הנאה מכל אדם, ומה שעניין אותם זה מה ש'שלי', ישאר 'שלי'. חז"ל אומרים שהיו בהם כל המידות הרעות שקיימות, אבל נגמר דינם על אותו עוון שיד עני ואביון לא החזיקו.

מעלת ארץ ישראל

נוסיף דברי הרמב"ן שהסביר שהיה משפט סדום בחומרה כזו, לפי שהיא הייתה חלק מנחלת ה', שהרי גם עבר הירדן המזרחי שייך לנו. לכן לא יכלה הארץ ההיא לסבול את רשעת הגויים האלה וכפי שהיה בארץ כנען שהארץ הקיאה יושביה מעליה, כך היה כאן. בגלל שהם התגאו בטובת ארצם שמוציאה להם שפע גדול, לפיכך העונש היה שארצם תושחת על ידי גופרית ומלח, לא יעלה בה כל עשב, עד שתשאר הארץ הזו למשל לכל יושבי תבל שידעו כולם על מה בא להם אסון זה.

אנשי בנימין

אמנם אנשי בנימין שזנו עם הפלגש לא היו רשעים כמו סדום. ישנם כמה הבדלים: הראשון, אנשי סדום – כפי שאמרנו – עשו תקנה בחוק כזו, כדי למנוע רגל אדם מהם. לעומתם אנשי הגבעה, עשו זאת בכדי למלאות תאוותם הרגעית ולא עשו כן מתוך מערכת חוקים. זה ההבדל בין החוטא לרשע: החוטא – נמשך אחרי תאוותו אבל שכלו לא מסכים למעשה החטא, אמנם הרשע – גם שכלו שלם עם מעשיו. לכן הרשע לא מתחרט על דרכיו, לפי שאין לו שכל שיעורר אותו לחזור בתשובה. כך היו אנשי העיר סדום שהתקנה בחוק (שעל פי השכל) היתה כך, וממילא היו רחוקים מתשובה. דבר נוסף, אצל אנשי סדום מודגש בפסוקים שכל אנשי העיר היו שותפים למהלך, לעומת אנשי הגבעה שמודגש שהיו כמה אנשים חוטאים בלבד. ועוד רואים מהפסוקים שאנשי הגבעה רצו לשכב עם האיש וכשנתן להם פלגשו, נתרצו בה. אמנם לא כן אנשי סדום שרצו לדעת אותם ולא נתרצו בבנותיו שהציע להוציא להם, וזה כפי שאמרנו שהמטרה הייתה להרחיק האורחים ממקומם.

מדוע אברהם מאריך בתפילה

אברהם אבינו עם כל זאת מאריך בתפילה על אנשי סדום, ושמעתי הסבר שהוא ממש פשט הפסוקים, שהרי בפרשה הקודמת למדנו שאברהם מנצח את ארבעת המלכים ומחזיר את כל השלל למלך סדום, ושם מלך סדום אומר: "תן לי הנפש והרכוש קח לך". במילים אחרות, אברהם יכל לסרב ולהשאיר את כל הנפשות תחתיו ואם זה היה קורה, בודאי הוא היה מתקן את אנשי סדום שלא יגיעו לשפל חמור זה שהגיעו. לכן אברהם אבינו ממש נחלץ לעזרתם שכביכול מרגיש אשמה בעניין זה, שיכל למנוע כל זאת. אברהם לא נענה, אבל תפילתו מתקבלת בהמשך: בזכות תפילתו, המלאך לא הופך את צוער – כיוון שהיא הייתה קטנה ובלי עוונות רבים (שבת י:), וממילא כשמגיע לוט לשם, יחד איתו ישנם עשרה ועל כן היא בלבד לא נהפכת, כפי שביקש אברהם ולא בגלל תפילת לוט. שבת שלום ומבורך.

מאמרים נוספים בנושא: 

ניתן להזמין את הרב איתמר לוי שליט"א לאירוע שלכם בקרית שמונה והסביבה

וכמו כן לבקש ממנו להגיע למסור אצלכם שיעור תורה

או לשאול אותו שאלות בנושאי הלכה

מלאו את פרטיכם ונציג מטעם הרב יחזור אליכם בהקדם

הערה: השתתפות הרב באירועים אינה כרוכה בתשלום או מותנית בתרומות