
הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד יז' כסלו תשע"ה
חטא המשקה והאופה
חטאם של המשקה והאופה המובא בסוף הפרשה, מראה לנו איך ה' מסובב כל הסיבות ועל ידי מה שפרעה קצף על עבדיו עלה יוסף לגדולה בסופו של דבר, כפי שאמרו חז"ל במדרש: 'הקציף הקב"ה אדון על עבדיו, כדי ליתן גדולה לצדיקים'. אמנם כשמעיינים בפסוקים, לא מובן מה כל כך מיוחד בפתרון שנתן יוסף, הרי הפתרון שנתן – שהאופה ימות והמשקה יחיה – הוא דבר המתבקש על פי השכל? לפי חז"ל חטאם היה שלאופה נפל צרורות עפר לתוך הלחם שודאי יש כאן בזיון וקלקול חמור ולכן דינו למוות, ואילו המשקה נפל זבוב לכוסו שכאן יש צד להקל דינו, שהרי אין הדבר תלוי בו לגמרי. אם כן מדוע החליטו כולם שהפתרון שנתן יוסף, מראה ש"רוח אלקים בו", זהו הפתרון שכל אחד היה נותן.
הבנת הסיפור
המלבי"ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל, נפטר לפני 130 שנה) בדרכו הייחודית מדקדק בכל מילה הכתובה בתורה – לשיטתו אין כפל מילים מיותר – והיופי בפירושו שהכל נמצא בתוך הכתוב. כפי שאמרנו חטאו של האופה חמור יותר, אמנם בסיפור שלפנינו היו מעורבים עוד דמויות בפרשה. פרעה, כמו שקורה היום בחצרות המלכים, מינה שרים הממונים מלמעלה והם אלה שבפועל מגישים הדברים למלך עצמו, ואילו מי שמכין את כל הדברים, הם המשרתים הקטנים שעושים את כל העבודה מלמטה, ואינם רשאים להגיע לראות פני המלך. מי שחטא בפועל, זה העבדים מלמטה כפי שאומר הפסוק: "חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה" והחטא הוא כלפי השרים הממונים עליהם מלמעלה, שהם נענשים על הטעויות שעשו העבדים שהם ממונים עליהם. לכן כתוב שהחטא הוא: "לַאֲדֹנֵיהֶם", ובסופו של דבר החטא מכוון: "לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם".
שר המשקים ושר האופים
זו הסיבה שפרעה קוצף על הממונים מלמעלה: "וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים". נדקדק ונשים לב, שכאן פרעה קצף על "שר" המשקים ועל "שר" האופים, לא על המשרתים הקטנים. נכון שהחטא שעשה האופה מלמטה הוא חמור יותר ממה שעשה המשקה כפי שהסכמנו, אבל עכשיו עם ההבנה החדשה הזו, הכל מתהפך. אם מסתכלים על השרים שמגישים המאכלים לפני פרעה – כאן חטא שר המשקים חמור יותר מחטאו של שר האופים, שהרי הלחם כבר אפוי ולא ניתן לראות צרור העפר שנפל בו, ולכן אין לבוא בטענות לשר האופים שמגיש הלחם כפי שהוא למלך ולא יכול לדעת מה יש בפנים. אמנם הכעס על שר המשקים גדול, שהרי הוא מגיש הכוס ישירות למלך, ויכול לראות שיש כעת זבוב בכוס, ואם כן מדוע לא נזהר.
יוסף פותר הפוך מההגיון
על פי מה שאמרנו היה צריך להיות דינו של שר המשקים למיתה, ודינו של שר האופים לחיים. אם יוסף היה פותר את החלום כפי מה שאמרנו שהיה ראוי להיות לשני השרים הללו, לא היה עולה יוסף לגדולה, כי היו חושבים שפתר להם כך על פי השכל והסברא הישרה. אבל החידוש של יוסף שפתר הפוך מההגיון הנ"ל וכך היה. ננסה להבין מדוע יוסף פותר הפוך מהמחשבה הרגילה.
השרים חולמים שעונשם כעבדיהם
דין השרים צריך להיות כפי שאמרנו. ואילו דין עבדיהם – המשקה והאופה – דינם צריך להיות הפוך: המשקה לחיים, והאופה למיתה (גם זה אמרנו לעיל). מעניין לראות שבחלומם של שרי המלך מראים להם את עצמם כשֹרים, אבל את העונש הם מקבלים כמו עבדיהם מלמטה – המשקה והאופה – ולא כפי מה שהם. שר המשקים חולם שהוא מגיש משקה למלך (שזה תפקיד השר ולא תפקיד המשקה הזוטר), וכן שר האופים חולם שהוא מגיש הלחם בסלים למלך (תפקיד השר ולא האופה הזוטר). ולגבי העונש – חלומם הפוך ממה שהסכמנו אנחנו בדרך השכל – שר המשקים חולם שדנים אותו כפי העונש המגיע למשקה שיוצא לחיים, ואילו שר האופים חולם שדנים אותו כפי העונש המגיע לאופה הזוטר, למיתה. בקיצור, הם חולמים שדנים אותם כמשפט העבדים שלהם ולא כמשפט השרים שאמרנו. אכן זה מה שקרה, שפרעה דן אותם לפי דין העבדים שלהם, כיוון שהם לקחו ערבות על עבדיהם, לכן פרעה פקד עליהם עוון עבדיהם. ואין ספק שיש כאן חידוש מתמיה.
המחשבה עד לחלום
שנה שלימה יושבים שר המשקים ושר האופים בכלא, וכבר נחרץ דינם, שהרי הם שרים חשובים ובודאי דנו במשפטם כל גדולי השופטים בממלכה, והחליטו כולם פה אחד שחטא שר המשקים גדול מחטאו של שר האופים, ואם כן שר האופים יצא זכאי בדינו, ושר המשקים יתלה. כך חשבו עד לחלום, שהיה שלושה ימים קודם שחרורם. בעצם בחלום הם ראו הפך מחשבתם, דבר שגרם להם להיות זועפים ולכן מספרים הדברים לפני יוסף.
החלום ופירושו
בחלום של שר המשקים הראו לו גפן שעד עתה לא היה בה ענבים ולא יין (הכוונה לרמוז שהוא לא ישוב להיות שר המשקים כי אם למיתה), ולשר האופים הראו שלשה סלי חורי ובסל העליון מכל מאכל פרעה (כביכול הראו לו שהוא חוזר לשרת את המלך כבתחילה). כך היה במשך כל השנה שראו חלום זה, אמנם כעת שלושה ימים לפני השחרור משתנה חלומם: שר המשקים פתאום רואה שלושה שריגים שפורחים ויוצאים בה אשכולות ענבים, ורואה שכוס פרעה בידו וסוחט לתוכה ענבים. ואילו שר האופים – בשלושה ימים האחרונים – רואה שהלחם שהגיש לפרעה נאכל על ידי העורבים, במקום שיאכלם המלך. פרעה בעצם דן אותם לפי דין העבדים, הפוך מהמצופה. כל זה נעשה בכדי להגדיל את יוסף, אשרינו שזכינו.