fbpx
loader image
d079fcdc-96c7-453b-a419-459a4cb93ef6

מוֹסְדוֹת מְעָרַת עֲדֻלָּם וּקְהִלַּת הָאֲרִ"י קִרְיַת שְׁמוֹנָה

בְּרָאשׁוּת הָרַב אִיתָמָר לֵוִי שְׁלִיטָ"א - בְּנוֹ וּמַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל רַב הָעִיר קִרְיַת שְׁמוֹנָה הרה"ג שָׁלוֹם לֵוִי זצ"ל

הרב איתמר לוי שליט"א

הרב איתמר לוי שליט"א

חפש את המלאך – פרשת חיי שרה תשע"ז

הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה

בס"ד כא' מרחשוון תשע"ז

חפש את המלאך

בפרשה נקרא על השליחות המדהימה של אליעזר עבד אברהם, וכל השתלשלות העניינים עד הגעת רבקה. המפרשים מדקדקים מאוד בפסוקי השליחות, ואביא כאן מקצת דבריו המפליאים של השל"ה הקדוש זצ"ל (ר' ישעיהו הורביץ, תלמיד הרמ"א, שחי לפני יותר מ400 שנה).

"עבד" או "איש"?

ראשית, יש לשאול מספר שאלות, ואלו הן: א. מדוע כשהזכיר את העבד, סיפר בשבחו ואמר: "זקן ביתו המושל בכל אשר לו"? ב. מעניין לראות שהעבד מוזכר בשני שמות", בדרך כלל בשם "עבד", אבל לא מעט פעמים מוזכר בשם "איש". כגון "והאיש משתאה לה", "וירץ לבן אל האיש", "כה דיבר אלי האיש", "ויבא את האיש הביתה". ואח"כ התורה חוזרת לקרוא אותו "עבד": "ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וגו' " ומיד אח"כ "ויוצא העבד וגו' ". ושוב חוזר לקרוא לו "איש": "התלכי עם האיש הזה?". ועוד, קשה יותר סוף הסיפור, שבאותו פסוק קורא לו גם בשם "עבד" וגם בשם "איש": "ותלכנה אחרי האיש, ויקח העבד את רבקה". מה העניין בכל זה?

'ארור' או 'ברוך'?

נמשיך לשאול: ג. כשלבן פוגש את העבד, אומר לו: "בא ברוך השם", וזה לא מובן, שהרי העבד הוא כנעני שעליו אמר אברהם 'אתה ארור ובני ברוך" ואברהם לא רצה שהעבד ידבק בזרעו? ומה שתרץ רש"י: 'שיצא מכלל ארור לכלל ברוך', על זה יש לשאול מי הוציאו מלהיות ארור? ומה שלבן מפנה את הבית מכל מיני עבודה זרה בשביל העבד, משמע מכל זה שלבן מזהה איזה מעלה גדולה בעבד? ד. עוד קשה שאליעזר מספר למשפחתה של רבקה את הסיפור אחרת ממה שקרה: אליעזר מתאר שהוא שאל אותה בת מי את, ואח"כ שם נזם על אפה. אבל בפועל ראינו דברים אחרים, שהוא נתן לה את הנזם והצמידים לפני ששאלה 'בת מי את?' (רש"י).

עבד מושל למעלה

צריך לדעת שישנו מלאך הנקרא בשם מטטרון, ששומר על ישראל, וחז"ל הפליגו בתיאור מעלתו ואמרו 'ששמו כשם רבו' עד כדי כך. את ההסבר לשמו, כותב רבנו בחיי בפירושו לתורה: 'לפי שבשם הזה נכללים שתי לשונות המורים על עניינו, והוא אדון ושליח' (שכידוע חכמים קוראים לאישה בעלת שלטון 'מטרונה', וביוונית קוראים לשליח 'מנטטור'). וגם רמוז בשם זה הלשון 'שמירה', שתרגום המילה משמרת היא, 'מטרת'. השם שלו מלמד 'שהוא אדון לכל מה שתחתיו, שכל צבא העליונים והתחתונים תחת ידו. והוא השליח למי שעליו, שהשליטוהו על הכל ושמו אדון לביתו ומושל בכל קניינו'. הזוהר גם אומר שהוא נקרא 'עבד'. בעצם, מטטרון הוא עבד זקן הבית, שמושל בכל העליונים, ברצון הבורא יתברך.

שני עבדים

אם כן, אברהם שלח מלמטה את עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו. ועימו, מלמעלה, שלח את מטטרון הוא העבד של מעלה. וזה מה שאמר אברהם: "הוא ישלח מלאכו לפניך", שכוונתו למלאך הזה. למעשה, יש כאן שני עבדים: אחד של מעלה, והשני של מטה. כפי שמדוייק מהפסוקים, כשאברהם מדבר על שליחת עבדו של מטה, הוא אומר: "ואשביעך בה' א-לוהי השמיים וא-לוהי הארץ" – כי המדובר על העבד שבארץ. אבל כשהוא מדבר על שליחת העבד של מעלה, הוא אומר: "ה' א-לוהי השמים ישלח מלאכו" כאן לא מוזכר הארץ. זה השליח של מעלה.

אליעזר והמלאך

אליעזר, הוא העבד של מטה, ועליו חופף כבוד העבד של מעלה, הנשלח בשליחות השי"ת. בכל מקום שכתוב "עבד" הכוונה לאליעזר. ובכל מקום שכתוב "איש" הכוונה למלאך, העבד העליון. כשהעבד פוגש את רבקה כתוב: "וירץ העבד לקראתה" – הכוונה לאליעזר. אבל המלאך לא רץ, עליו הכתוב אומר: "והאיש משתאה לה" – המלאך עומד ומקבל השפעה מלמעלה. שהרי הוא יודע שזו האישה ליצחק. לכן כתוב: "ויקח האיש" ולא העבד, "נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה" – כי מצד המלאך שיודע שזאת האישה המיועדת, אפשר כבר לשים צמידים על ידיה. למרות שבפועל, אליעזר מלמטה עוד לא שם (ואם נדייק בפסוק לא כתוב באמת שהוא שם. כתוב בצורה כזאת שנחשוב כאילו הוא כבר שם, כי כך דרך הנבואה שמדברת בלשון עבר, כאילו זה כבר נעשה). אליעזר שם את הצמידים על ידיה, רק אחרי ששאל אותה 'בת מי את?' וכפי שהוא מספר אח"כ לבני המשפחה (אין צורך להסביר ששינה בלשון, כפי שפירש רש"י).

עליית מדרגה

אחרי שאליעזר שומע תשובתה, אז צלחה עליו רוח ממרום, שבאה מאותו מלאך שחופף עליו. אז ידע כי מה' יצא הדבר. כעת הוא שם את הנזם והצמידים על ידיה. ואין כאן ניחוש, אלא רוח הקודש ששרתה עליו. זו גם הסיבה שהוא מיד משתחווה. יש כאן עליית מדרגה לדרגת "איש", כמי שמכנהו הכתוב: "ויקוד האיש וישתחו להשם".

רבקה הנביאה

רבקה, שהייתה נביאה, זיהתה מיד את המלאך. ואין ספק שהיא גילתה זאת ללבן. ולכן, בכל השיח של לבן עם העבד, לבן מתייחס אליו במעלה וכבוד – בתואר "איש", ולא "עבד" (לכן אומר לו "בא ברוך השם", ועוד מפנה את העבודה זרה מן הבית וכו'). עכשיו גם יובן הפסוק האחרון: "ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש, ויקח העבד את רבקה וילך" – יש כאן תיאור של עזיבת המלאך בגמר השליחות. המלאך של מעלה היה שותף מלא עד עכשיו. וברגע שהחזיקו בדרך לכיוון בית אברהם, המלאך מסתלק וממילא נשאר העבד הגשמי בלבד, ולכן אמר "ויקח העבד את רבקה וילך". שבת שלום ומבורך.

מאמרים נוספים בנושא: 

ניתן להזמין את הרב איתמר לוי שליט"א לאירוע שלכם בקרית שמונה והסביבה

וכמו כן לבקש ממנו להגיע למסור אצלכם שיעור תורה

או לשאול אותו שאלות בנושאי הלכה

מלאו את פרטיכם ונציג מטעם הרב יחזור אליכם בהקדם

הערה: השתתפות הרב באירועים אינה כרוכה בתשלום או מותנית בתרומות