הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד
ברית בין הבתרים
בפרשתנו אנו פוגשים את האישיות הכל כך מיוחדת והעוצמתית, אברהם אבינו. אדם שכולל 'תורה וגדולה' במקום אחד, עוצמה רוחנית וגשמית גם יחד. מדהים לראות איך עם קומץ עבדיו מביס את האימפריה הבבלית וכל זה קורה אחרי נצחונם הגדול מול חמשת המלכים, כך שהם בשיא כוחם וגבורתם, ובכל זאת מביס אותם ללא חת. דברים אלו נותנים חשק לקרוא עוד ולרצות לחקות בעצמנו את האב המופלא הנגלה במלוא הדרו לנגד עינינו. אך מיד לאחר הנצחון הגדול, התורה מספרת על אותה ברית הסטורית, הנקראת לדורות: 'ברית בין הבתרים'. ושם לכאורה מגלים צד אחר של אבינו הראשון. כאן אנו מוצאים הססנות מצד אברהם: אחרי שהקב"ה אומר לו "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה" – שכאן יש למעשה אמירה ברורה של הקב"ה על ירושת הארץ – אברהם מעז לשאול "במה אדע כי אירשנה". כביכול לא מספיק שהקב"ה אמר, אני רוצה גם אות להוכחת העניין?! הדברים תמוהים ואביא כאן מדבריו המתוקים של רבנו יצחק אברבנאל.
הסבר שאלת אברהם
אברהם אבינו לא מפקפק ח"ו בייעודים האלקיים, אברהם אבינו רצה לברר מתי יתקיימו דברי הקב"ה. הרי הקב"ה כבר אמר לאברהם בתחילת הפרשה: "לזרעך אתן את הארץ הזאת" משמע לזרעו ולא לו בעצמו, אמנם אחרי שלוט נפרד ממנו אמר לו: "את כל אשר אתה רואה לך אתננה", מכאן משמע שאברהם בעצמו יקבל הארץ. וא"כ אחרי הניצחון הגדול במלחמה, דבר שלמעשה מציב את אברהם כשליט בעל עוצמה היכול כעת לרשת את הארץ, חשב אברהם שאולי כעת הזמן הנכון לבצע את הרצון האלקי. וכך נפרש שאלת אברהם: "במה אדע כי ארשנה" במקום המילה "כי", נציב המילה 'אם', ופירוש השאלה תהיה: 'במה אדע אם אני ארשנה, או בני (שהכוונה לזרעי אחרי)?'.
תשובת השם בדרך משל
כיון שאברהם לא ביקש ברית לחזק העניין כנ"ל, אלא ביקש לדעת זמן ירושת הארץ, לכן תשובת השם: "ודור רביעי ישובו הנה". כאן הודיעו שהדור הרביעי מזרעו, יהיה יורש הארץ. רק אם נבין השאלה של אברהם כפי ההסבר הנ"ל, נבין כעת תשובת ה'. את התשובה הקב"ה אמר בדרך של משל ונמשל כפי שנבאר פרטיו.
מציאות או חלום?
לפני שנדקדק בפרטי המשל, חשוב להקדים ולומר שלפי הרמב"ם (הרלב"ג ועוד) כל סיפור ברית בין הבתרים היה בחלום ובמראה הנבואה ולא בהקיץ, בפועל ממש (זאת אומרת כל הדברים שדיבר השי"ת, ושהוציאו לחוץ למנות הכוכבים, לקיחת העגלה, האיל, העז, התור והגוזל, הבתירה והפרחתם והעברת תנור עשן ולפיד אש שעבר בין הגזרים, כל זה לא היה באמת, כי אם בחלום). לעומתם, אברבנאל הולך עם פשט הכתובים. לדעתו, הקב"ה הופיע במחזה ואמר לו הדברים ולקיחת הבהמות ובתירתם. אברהם מתעורר ולוקח את הבהמות ואת הציפורים ומסדר אותם כפי שנתבקש. ואז בעת מנחת ערב, באה הנבואה לאברהם בשנית: "ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם" – בנבואה זו הודיע ה' לאברהם את הגלות הארוכה ואח"כ התעורר וראה את תנור העשן ולפיד האש עובר בין הגזרים.
שלושה אבות
במשל, הקב"ה אומר לו שייקח עגלה משולשת, איל משולש ועז משולש. כאן רמז לשלושה אבות – אברהם, יצחק ויעקב – שנמשלו בשלושת הבהמות הטהורות הללו. אברהם רמוז בעגלת הבקר שנאמר בו: "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר". יצחק משול לאיל, שהרי האיל נעקד במקומו בהר המוריה. והעז משל ליעקב, לפי ששם על ידיו עורות גדיי העיזים בעת הברכה שקיבל מיצחק. זו הסיבה שנאמר בכל אחד מהם "משולשת" – אין הכוונה שלושה מכל מין, או בן ג' שנים כמו שפירשו המפרשים, אלא – שהיו שלושה אבות המשולשים בקדושה. ואמר לו לבתר אותם בתווך, הכוונה לחצות אותם בשנים, במילים אחרות להמיתם. כאן רמז לו שימותו כולם ולא יזכו האבות לרשת את הארץ. לכן בהמשך באו העופות הדורסים (העיט) ואכלו את העגלה, העז והאיל שזה רמז למיתה (כמו שפתר יוסף לשר האופים ואכל העוף את בשרך מעליך).
משה ויהושע
הקב"ה עוד ציווהו שייקח תור וגוזל, כאן רמז לשני מנהיגים אחרים שיהיו אחר כך לעם ישראל, משה ויהושע. כאן נצטווה אברהם שלא יבתר את הציפור, והכוונה שאת התור והגוזל לא יהרוג, אלא ישאיר אותם חיים, כפי שאמר: "וישב אותם אברהם". הכוונה שהפריח את התור והגוזל חיים על פני השדה, לרמוז שמשה יתחיל בירושת הארץ, שהרי הוא כבש את ארץ סיחון ועוג, ויהושע אחריו כבש וחילק את כל הארץ.
אברהם לא עובר בין הבתרים
כפי שאמרנו, אברהם מתעורר מן הנבואה השניה ורואה תנור עשן, שהכוונה עמוד עשן גדול (כאילו כעת הוא יוצא מהתנור) ובתוכו לפיד אש מתלקחת, ואותה האש עברה בין הבהמות החתוכות, כביכול הקב"ה עובר ביניהם. יש כאן כריתת ברית בין ה' לאברהם. אמנם מעניין שכאן אברהם לא עובר בין הבתרים, כיוון שכאן, בברית הזו, אברהם אבינו לא נתחייב בשום דבר, ורק הקב"ה נתחייב לאברהם יעודים עתידיים. לכן העשן והאש האלקי עבר בין הגזרים ולא אברהם. האש והעשן, היא למעשה השכינה המוחשית שנראתה בהר סיני, וכן בימי דוד ושלמה שירדה האש על המזבח וזה סימן על הסכמת ה'. כפי שהכתוב מסיים: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית וגו". לסיכום דברינו, אברהם ביקש לדעת מתי תהיה ירושת הארץ? והקב"ה – בתור תשובה לשאלתו – כורת עימו ברית ועונה לו מתי זה יקרה, וגם את גודל שטחה. יה"ר שנזכה לכל זה במהרה בימינו, אכי"ר.