הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד
"והאמין בהשם"
"והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה" אברהם אבינו קנה בנפשו את התכונה העצומה של אמונה בה'. חז"ל מלמדים אותנו שאברהם בתחילה, חקר רבות בשכלו, חיפש ולא מצא. הרב קוק זצ"ל המשיל את אמונת אברהם בתחילת דרכו, ל'אמונה של קביים'. אדם נצרך לקביים, כאשר הוא לא יכול ללכת לבד, אבל זה זמנית עד שיתרפא, כך היה אבינו הראשון חוקר בשכלו. עד שלבסוף זכה והתגלה אליו הקב"ה, אז נודע לו שיש אדון לבירה ומכאן ואילך לא נצרך לקביים. וכפי שהכתוב מעיד עליו "והאמין בה".
תכונה גנטית
התכונה הזו היא גנטית, ולנו הבנים עברה בירושה, אנחנו מאמינים בני מאמינים. זה הטבע שלנו, וגם אם לפעמים אינו נראה כן. שמעתי מהרב אבינר, משל הממחיש דברינו. מעשה בחבורת נערים שהתווכחו ביניהם: האם יש מלך למדינה או לא. הדיון החל סביב כרזת ענק שעמדה בכיכר העיר והיתה חתומה בסופה, בחותמת המלך. בעוד הם מתווכחים, שמו לב שאחד הנערים יושב בצד ואינו שותף לדיון. ולכן פנו אליו לשואלו, מדוע אינו שותף לדיון? ותשובתו המפתיעה הייתה: שכל הדיון הזה מיותר, והוא אכן יודע שיש מלך למדינה, משום שהוא הבן שלו. אותו דבר עם ישראל, אנחנו הבנים של הקב"ה ויודעים שהוא נמצא, זה זורם לנו בעורקים. הרב קוק אמר זאת במשפט מסכם: גם הכופר הכי גדול מעם ישראל, הוא יותר מאמין מהמאמין הכי גדול באומות העולם. כולנו קיבלנו את התכונה הזו.
האמונה הזו צריכה לימוד
אמונה בסיסית זו לא מספקת, היא עוד צריכה לימוד ופיתוח. צריך להבין 'מי הוא יהודי' ומה תפקידנו בעולם. ספרים רבים עוסקים בנושא זה. הגר"א אומר שבדור כזה שהלאומיות מתגברת, צריך להתעסק בתורה הזאת המיוחדת לנו בלבד, המסבירה מיהו יהודי ולא בנושאים אחרים כלליים השייכים לנו ולגויים כאחד.
במהלך ההסטוריה לא למדו אמונה
לצערנו, במהלך שושלת הדורות הוזנח לימוד זה, מאז חורבן הבית, כפי שמעידים חז"ל (ברכות ח): 'מיום שחרב הבית אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה'. והכוונה שאחרי החורבן מתעסקים רק בהלכה, אין התעסקות בכל מקצועות התורה, כי בזמן הגלות צריכים להיות עסוקים בלשרוד. אבל ח"ו, חז"ל לא התכוונו שנשאר בצורת לימוד זו עד בא הגואל, ולהפך צריכים להעמיק בדבריהם הנפלאים ולהבין שבזמני גאולה צריכים להתעסק בכל מקצועות התורה. ובעיקר בלימוד מחשבה, לימוד האמונה, המרטיבה את חיינו ומרגילה אותנו לחיות חיים שלמים כמו שחיו אבותינו בזמן שהייתה השכינה מורגשת.
מדוע לאורך הדורות לא למדו אמונה
הרב קוק במאמר דרישת ה', מסביר מדוע לאורך הדורות הזניחו לימוד זה. סיבה ראשונה בשל העצלות, וכמובן בהמשך ההרגל הנורא, של התרחקות מהנושא הזה, הופך להיות לנו כטבע שני. עד כדי כך שהאדם חושב שהוא לא יכול להשתחרר מזה. הוא אומר לעצמו 'זה אני ואין אפשרות לשנות זאת'. וכמובן שאין הדבר כן, עם מעט מאמץ שכלי בלימוד עמוק זה אתה נשאב ונמשך לזה. סיבה נוספת שמביא הרב קוק – הגלות העכורה, רדיפות וצרות רבות סבבונו, והתקיימה בנו קללת הגלות "וברחת מקול עלה נדף". בזמן הגלות, היה פחד ללמוד תחום זה – יש בו שאלות קשות של אמונה, ובזמנים עדינים כאלו, כל שאלה יכולה להביא עימה רוח אחרת של כפירה והנזק עצום רח"ל. לכן, בחרו להתעסק בקיום השולחן ערוך בלבד מבלי 'להרטיב' את החיים המסכנים.
צעקת גדולי ישראל
גדולי הדורות במהלך ההסטוריה צעקו על הדבר. הנביא ירמיה בדור החורבן, לפני 2400 שנים צועק ואומר: "תופסי התורה לא ידעוני". תופסי התורה, אלו התלמידי חכמים שמלאים בתורה, יודעים שולחן ערוך על בוריו, אבל לא יודעים אותי.
וכן רבנו בחיי צועק בספרו חובת הלבבות 'מן הזהירות שלא להזהר יותר מדי', אנשים פחדו ללמוד בספרי אמונה ומחשבה, כי זה יכול להביא שאלות שלא יהיו עליהם תשובות. ולכן העדיפו להתעסק בש"ס ובפוסקים בלבד והמקצוע הזה נזנח. אחריו הרמח"ל בהקדמה לספרו 'מסילת ישרים' ועוד רבים צעקו על הדבר.
משל חזק
נמשיל זאת לאדם שקופץ מבניין גבוה ובדרך למטה הוא עובר דרך החלונות של כל הקומות שתחתיו וכל אחד מהמתגוררים תחתיו שואלו, בזה אחר זה: 'מה נשמע?' והוא משיב לכל שואל בזה אחר זה, בדרכו למטה: 'הכל בסדר'. כמובן, בסופו של דבר הוא מתרסק. ואז שואלים האנשים – דיירי הבניין – מה קרה? הרי הוא אמר לנו שהכל בסדר? אותו דבר כאן במשך כל הדורות צעקו הגדולים: תלמדו אמונה! למה מזניחים לימוד זה? אבל אין שומע לדבריהם, ולהפך כולם אומרים 'יהיה בסדר'. וכעת בדור האחרון, עדים אנו להתרסקות של כל המערכת. קם דור חדש שכבר לא מסתפקים במסורת נחלת העבר. אצלם יש מושג חדש הנקרא 'אני לא מתחבר'. לצעירי הצאן, יש עומק מחשבה. כבר לא מספקים אותם דברי חז"ל בפשטותם, הם צריכים להבין מה מאחורי הדברים. ואם הם לא מבינים, הם לא משקיעים מאמץ שכלי כל שהוא, מבחינתם זה בזבוז זמן. הם לא אשמים, גם לתלמידי החכמים אין תשובות, כי לא הכינו מענה במהלך הדורות. כעת, חובה על תלמידי החכמים ללמוד תורה עמוקה זו, ולהכין מסילה לאותם רחוקים המבקשים להתקרב.
יהי רצון שכשם שזכה אבינו הראשון אחרי חקירה אמיתית להגיע לאמונה התמימה ביותר, כן נזכה אנחנו. ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, אכי"ר.