הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד
עבודת ה' בשמחה
אנחנו נצבים (בהשראת הפרשה האחרונה) בפתחה של שנה חדשה. העתיד מלא חידושים, וזה דבר הגורם שמחה עצומה בנפש האדם, שהרי הציפייה אל עתיד טוב ומתוקן יותר, נותנת חשק ורצון לפעול כעת בחיינו העכשוויים. אין לחפש ולנבור במשקעי העבר, העושה כן – גורם רעה לעצמו, שנופל בחלישות הדעת. לא לחינם חז"ל קראו לאדם, העובר עברות, בשם 'עבריין'. אדם זה מנציח את עברו, וממשיך בדרכו הרעה. זו הסיבה שלתלמידי חכמים אין מנוחה בעולם הזה, הם תמיד במרוצה, הולכים 'מחיל אל חיל', הם עסוקים בהבאת עתיד טוב יותר.
ביטוי מאיים
ראש השנה, הוא יום הדין כידוע, אמנם התורה לא מזכירה ביטוי 'מאיים' זה, לפי שהתורה מציינת רק את הדברים הנוחים לנו לקבלם (מהר"ל). בתורה מוזכר שיום זה הוא "יום תרועה", על ידי שישמע את קול השופר ישפר מעשיו הבאים ויעשה אותם בצורה מושלמת יותר. כך עלינו להתייחס לחיים בכלל, זו הגישה בכדי שנזכה לחיות חיים שמחים יותר.
הקללות על חוסר שמחה
כן בעבודת ה' שלנו. לפני שבועיים (בפרשת כי תבוא) למדנו שהקללות באים על האדם לפי שעבודת ה' לא הייתה בשמחה, צריכים לחפש מהי הדרך שתביא שמחה עצומה לאדם בעבודת הבורא. ההרגל וחיי השגרה הקשים מביאים לאדם עייפות וחוסר חשק בעבודת ה'. לכן צריך האדם להגיע למצב של "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", כפי שאמרנו החידוש משמח.
חוקי המלך
בראש השנה אנו ממליכים את מלך מלכי המלכים עלינו, ועל כל העולם כולו. אי אפשר להמליך את המלך בלי לקבל חוקיו, וישנם חוקים רבים, דבר זה עלול להביא חוסר חשק בעבודת ה', שהרי יש כאן עול גדול, וגם כאן עלינו לגרום שהעול יהיה אהוב. הרי זו טענת הנוצרים שביטלו כל המצוות מתוך הנחה שכך יקלו על עצמם. לעומתם, חז"ל מלמדים שהמצוות הרבות הם לזכות לנו. והשאלה כיצד?
ערבים זה בזה
אין אחד מאיתנו שיודע שכרן של מצוות, ישנם כאלו שבמצווה אחת שעשו קנו עולמם. כיום אין אנו מקיימים את כל התרי"ג מצוות וכפי שכותב הרא"ה ב'ספר החינוך' על הפסוק: "אני ישנה וליבי ער" – שהמילה 'ער' בגימטריה 270, זו כמות המצוות שאנו מקיימים בזמן הזה (מתוך 613). האדם לא חייב להפגש עם כל ה270 מצוות הנ"ל. ישנם מצוות שהוא לא מקיים (כגון לא כל אדם מגרש את אשתו, וממילא לא כל אדם מחזיר גרושתו), אבל על ידי הערבות שלנו זה בזה, כל אחד משלים את חברו במה שהוא חסר. וכך עול המצוות נעשה קל ואהוב יותר. ערבות זו התחילה בכניסה לארץ וכפי שקראנו בפרשת נצבים (שבת האחרונה). האדם חי את חייו במחובר לכלל ישראל, ואין לו אפשרות לברוח מזה, רק כך נוכל להמליך את השי"ת על כל אחד מאיתנו, על ידי שנהיה כאיש אחד בלב, אגודה אחת. וממילא נזכה ש"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". כתיבה וחתימה טובה.
טוב להודות
ב"ה, זיכנו השי"ת לסיים שנה שניה בהוצאת העלון היקר ועומדים בתחילתה של שנה חדשה. המיוחד בעלון זה שהכותבים כולם בני עירנו היקרה, וכולם שותפים למאמץ העלאי שיצא בכל שבוע. כאן המקום להודות להם על כל פועלם למען הצלחתו ועל כתיבתם הכל כך יפה ומקצועית, וזכות זיכוי הרבים של עלון זה תעמוד להם ויכתבו בספרם של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים. וכן יעמדו על הברכה, כל תורמי העלון היקרים והנפלאים שעל ידי תרומתם הנדיבה עלון זה ממשיך להתקיים, יהי רצון שחפץ ה' בידכם יצלח ובכל אשר תפנו תעשו ותצליחו. ולכל בני עירנו היקרים שעוזרים ברוח ובעצות טובות ונכונות, ושמחים בהצלחת העלון, תבורכו מפי עליון בכל הברכות כולם. שנה טובה ומבורכת.