יום ירושלים

בס"ד

יום ירושלים

אנשים שואלים מהו 'יום ירושלים'? על מה הסיבה ל'מסיבה' הפעם? אביא בפניכם מעט פסוקים מהנביא יחזקאל, שמראים לנו על מה צריך להודות להלל ולשבח.

מפני מעשינו גלינו מארצנו

התגלות ה' בעולם, יכולה להיות רק על ידי כלל ישראל היושב בארצו כעם ריבוני. לעומת זאת, גלות ממעטת את הופעת שם ה' בעולם. הכל יודעים שמפני חטאינו גלינו מארצינו, כפי שאומר הנביא יחזקאל (לו, טו-יט): "וַיְהִי דְבַר־יְקֹוק אֵלַי לֵאמֹֽר: בֶּן־אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל־אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִֽילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָֽי: וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל־הַדָּם אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ עַל־הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאֽוּהָ: וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּֽים" מעשינו שגרמו הגלות.

מהו חילול ה'

הנביא ממשיך: "וַיָּבוֹא אֶל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם וַֽיְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם־יְקֹוָק אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָֽאוּ" חילול ה', זה כאשר האויבים אומרים עלינו 'עם ה' אלה ומארצו יצאו'. כשעם ישראל סובל ומושפל, כבודו של הקב"ה מושפל, וממילא יש מיעוט כבוד ה' בעולם.

מהו קידוש ה'

ולכן ממשיך הנביא: "וָאֶחְמֹל עַל־שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָֽׁמָּה: לָכֵן אֱמֹר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אלקים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־ לְשֵׁם־קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאתֶם שָֽׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־שְׁמִי הַגָּדוֹל הַֽמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי־אֲנִי יְקֹוָק נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶֽם: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן־הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם" רש"י מסביר: "ומה הוא הקידוש? – 'ולקחתי אתכם מן הגויים' " – קיבוץ גלויות הוא קידוש ה'.

"חכמת המסכן בזויה"

תפקידנו לקדש שם שמיים בעולם, להיות "אור לגויים", להיות מודל לחיקוי בעיני העמים. כל זה על ידי קדושה והמוסריות שלנו. צריך לדעת שלמרות הקדושה והמוסר שהיו לנו במשך אלפי שנות הגלות, עדיין לא הצלחנו להשפיע על הגויים, כפי המצופה מאיתנו. בכדי לקבל השפעה ממישהו, צריך להעריך אותו. אדם שהוא מזולזל בעיני, אינני מקבל ממנו השפעה ואינני לומד ממנו. כך היו עם ישראל בגלות. וכפי שאומר שלמה המלך (קהלת ט, טז): "חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים".

עם ישראל חי

עם ישראל יכול למלא את ייעודו, להשפיע על העולם, רק כאשר הוא נמצא במצב שבו העולם מעריך אותו. כך נוכל להשפיע רוחנית ומוסרית. הקמת המדינה משיבה לעם ישראל את גאוותו הלאומית, עם ישראל שב להיות עם משפיע, מרכזי ועצמאי.

מדינת ישראל מנפצת את התיאולוגיה הנוצרית, הנוצרים טענו, כל זמן היותינו בגלות, שהסיבה לכך לפי שאיננו מאמינים באותו האיש ונמשיך לסבול עד שנעלם מעל מפת ההסטוריה. כמובן, ששטות זו מתבטלת נוכח הקמת המדינה, 'עם ישראל חי' ואף זכה לתקומה מחודשת.

ארבעה שלבים בגאולה

'כך היא גאולתן של ישראל – קמעא קמעא' שלב אחרי שלב, וכפי שראינו דברי הנביא. הנביא יחזקאל מדבר על ארבעה שלבים, בתחילה הגאולה הפיסית, אח"כ קיבוץ גלויות, ורק בהמשך לתהליך זה ועל גביה באה הגאולה הרוחנית (שם פסוק כז): "וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶֽם". קודם כל צריך להשתחרר מלהיות משועבדים לאחרים, רק אח"כ יכולה לבוא הגאולה הרוחנית של היותינו עבדי ה' וההליכה בדרכיו. זהו התהליך שהחל כבר ב"ה ולא יפסיק עד שנגיע לגאולה השלימה.

ההבדל בין יום העצמאות ליום ירושלים

כשהוקמה המדינה, אמנם כעת יש לנו מדינה, עם ישראל שב לארצו, אבל הרגשנו כאנשים מסכנים, שעשו להם טובה. ההרגשה הייתה שבעקבות השואה הארורה קיבלנו מדינה בחסד (ולא מגיע לנו) וממילא עדיין לא הייתה זקיפות הקומה לה אנו נדרשים כדי שנוכל לקדש שם שמיים. רק אחרי מלחמת ששת הימים, פתאום זקפנו קומה, אמרנו לעולם כולו שאנו עם ישראל ההיסטורי ששב לארצו (זכריה יד) המדינה הזו שלנו ולא בחסד, אלא מפני שכך ייעד לנו הקב"ה. למעשה, הייתה כאן אמירה חד משמעית לאומות העולם, 'ירושלים שלנו!' ולכן אנו לוקחים אותה. כשאדם מרגיש שלא מגיע לו דבר מסויים, הוא לא יעיז לעשות מעשה פיסי לקחתו, אבל אם אכן זה שלו, הוא יעשה מעשים בפועל לקחתו. זהו ההבדל בין יום העצמאות ליום ירושלים, ביום העצמאות אנו חוגגים שקיבלנו מדינה בחסד ה' אלינו, אבל עדיין היינו מסכנים וממילא אומות העולם לא קיבלו השפעה ממנו. אבל אחרי מלחמת ששת הימים, כבר אין אפשרות להתעלם מעם ישראל שהפגין מעשה גבורה ואמר לכל העולם 'זה המדינה שלנו'. מכאן ואילך התחילו לדבר על עם ישראל, ומה יש לו לומר לעולם כולו.

ירושלים של מעלה

גם הנשמות המופיעות כעת בעולם, הם נשמות גדולות שהחלו להופיע מאותו זמן, כפי שאמר ר' יוחנן (תענית ה ע"א): 'אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה'. הרב צבי יהודה זצ"ל הסביר שבשנת תשכ"ז לפני 47 שנים, הקב"ה נכנס בירושלים של מעלה כיוון שאנו חזרנו לירושלים של מטה. דבר זה מורגש בנשמות הגדולות שיורדות לעולם משנה זו ואילך.

עיתוני העולם יעידו

בשנות הגלות, העולם כולו התעלם מקיומם של היהודים, עיתוני העולם לא דיברו על עמנו הדל, גם בתקופת השואה. וכיום, עם ישראל תופס מקום מרכזי בכל כלי התקשורת העולמי. לא מפני אהבתם אלינו, אלא שעם ישראל קם לתחיה ויש לו אמירה ברורה לאומות. כולם רוצים לשמוע מה יש לעם הנפלא הזה לומר, אי אפשר להתעלם . אשרינו שזכינו!