למה נכתב ספר הזוהר? – ל"ג בעומר

בס"ד

למה נכתב ספר הזֹהר?

הפסוקים (בסוף ספר ויקרא) מתארים את הגלות הנוראה ואת קלקולה העמוק שהטביע בנו לדורות. נראה הדבר, שעדיין קשה לנו מבחינה מנטלית לצאת מן הגלות (גם אם באופן פיזי נגאלנו ושבנו אל מקומנו). התורה אומרת "וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף", היינו עסוקים בלשרוד, ממילא אין זמן להתעסק בכל הסובב. כפי שהגמ' אומרת (ברכות ח ע"א) 'מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה', ז"א בגלות יש צמצום המחשבה. יש מציאות של גטו, לשמור על הגחלת, לעסוק בפרטי הלכה בלבד ואין לעסוק במציאות של תפקיד האומה ביחס לכל העולם. דבר זה שייך לזמן בו עם ישראל בשיא תפארתו, שכינה בארץ, והכל פורח, ממילא אז יש לדבר מה יש לעם ישראל לומר לעולם. לא במציאות של גלות.

הגלות גורמת ביטול תורה

גם התורה נפגעת וכפי שחז"ל (חגיגה ה:) אומרים על הפסוק בירמיהו: "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה" – הקב"ה בוכה, ויש כאן תיאור של שלוש דמעות שמוריד הקב"ה: 'אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן'. אומרים חז"ל שהבכי על ישראל שגלו ממקומן הוא משום שאין לך ביטול תורה גדול מזה, כפי שהפסוקים מתארים בסוף הספר (ויקרא): "וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם" – הרב צבי יהודה זצ"ל היה מדייק מכאן שהגלות הזיקה לנו מאוד בעניין לימוד התורה. צריך לומר לאותם הטועים הנמצאים כעת בחו"ל ואומרים 'מה רע לנו כאן? הרי אנו לומדים תורה כמו בירושלים ואף יותר?' חז"ל, באופן חד משמעי, לא מסכימים עם אמירה זאת.

הקב"ה חפץ בקיום האומה

הקב"ה שהוא 'מעורר ישנים ומקיץ נרדמים', חפץ בקיום עמו, ולכן שולח לנו את שליחיו הנאמנים בכל דור, בכדי לעורר אותנו משנתנו, וגם פה סלל לנו את הדרך הישרה לצאת מגלות הדעת הארורה שבאה בעקבות הגלות הנוראה הזו. אביא כאן רעיון ששמעתי מפי הרב אורי שרקי שליט"א, והדברים מתאימים ליום הקדוש ל"ג בעומר הבעל"ט.

הסיבה לבריחה למערה

חז"ל (שבת לג:) מספרים לנו את סיפורם המפורסם של רשב"י וחבריו, שהתאספו יחד ודיברו ביניהם. באותו מעמד, רשב"י גינה את מלכות רומא בצורה חריפה ביותר. אותם דברים הלכו ונשמעו למלכות. בעקבות כך, נאלץ רשב"י לברוח למערה עם בנו ר' אלעזר ושם למדו תורה יחד 13 שנים (והרוצה להוסיף יעיין שם).

רבו של רשב"י

בכדי להבין מה קרה שם במערה במשך כל אותם השנים, צריך להקדים ולומר מי היה רבו של רשב"י. רבו היה ר' עקיבא, שהיה נושא כליו של המצביא הגדול, בר כוכבא. בר כוכבא הוא זה שניסה לארגן מרד במלכות רומא המרשעת (65 שנים אחרי חורבן הבית השני). ניסיון זה כשל, לצערנו. אצל הרב הזה למד רשב"י ואת המסר הזה מעביר לנו בדבריו החריפים על מלכות רומא. רשב"י נמצא במערה כל כך הרבה שנים, עם כל הרעיונות האלה של החזרת המלכות והקמת בית מקדש מצד אחד, אבל הבעיה, שמבחינת המציאות העכשווית אין כלום ואף להפך, דבר שגורם לו להעלות מחשבותיו על הכתב.

הסיבה לכתיבת הזוהר

רשב"י, שיודע נסתרות, מבין שכעת אנו לקראת יציאה מהארץ לגלות ארוכה והחזרה ממנה תהיה עוד הרבה זמן. משמעות הדבר, שעד עכשיו היינו קרובים בזמן למציאות בה היה בית מקדש קיים ושכינה הייתה מורגשת בכל המציאות. אבל עניין זה הולך להשתנות. הרי בזמן שעם ישראל בגלות, שכינה יורדת עמנו לגלות והיא כבר לא מורגשת באותה עוצמה, אלא היא מוחלשת מאוד ורק נותנת לנו כוח בכדי שנוכל להתקיים במצבנו הדל. כך הולכים להיות חיינו למשך אלפי שנים. לכן רשב"י כותב את ספר הזוהר. ספר הזוהר הוא למעשה קינה על הגלות, מעין 'קופסאות שימורים' של התקופה בה הייתה שכינה. הרי כשמתרגלים לחיות בלי שכינה, דבר זה מביא את המחשבה המגונה שכך צריכים להראות חיינו, רחוקים מכל עניין של קודש, ואין יכולת לפתח כיוון חשיבה אחר. לכן רשב"י שימר תקופה זו בספר, כדי שנדע איך עלינו להתנהג כשחוזרים לארץ, מצב בו שכינה נמצאת ביננו.

תיקון ל'

זהו הפשט של תיקוני הזהר (תיקון ל) 'בהאי ספרא יפקון מן גלותא' והכוונה שעל ידי לימוד ספר הזהר נצא מן הגלות. צריך להשתחרר מההרגל המגונה (אורחות חיים של חו"ל) שאנו נתונים בו בגלל קללת הגלות. צריך להבין שכעת חזרנו אל הארץ והארץ נותנת פירותיה, השכינה מופיעה בכל המציאות ואם כן צריך ללמוד בספר הזהר איך מתנהגים במציאות העכשווית.

'חכמים הזהרו בדבריכם'

חז"ל במתיקות לשונם אמרו זאת במסכת אבות (א) "חכמים הזהרו בדבריכם" והכוונה שעל התלמידי חכמים 'להזהיר' דבריהם, לדבר בלשון הזהר. שאם לא יעשו כן "שמא תחובו חובת גלות" והכוונה שמבחינה מנטלית תהיו יהודים גלותיים, ועל ידי תפיסות אלו, של ניתוח לא נכון של המציאות, עלולים לצאת תקלות אדירות.

אנו רואים כיום כיצד חזון הנביאים מתגשם לעינינו. הארץ נותנת פירותיה ודווקא לנו, כמו אישה השומרת אמונים לבעלה, כך הנביאים מבטאים את הקשר שלנו עם הארץ, יחס של איש ואישה. בכל מקום שאנו מגיעים, רואים ברכת אלקים. ה' גאל את עמו! הגויים כבר באים לירושלים לבקש הדרכה איך להיות גויים יותר עובדי ה', שזה למעשה ייעודנו על פי הנביא ישעיהו, להיות "אור לגויים". יהי רצון שיחיש גאולתנו, אכי"ר.