חזון ישעיהו

בס"ד

חזון ישעיהו

הנביא ישעיהו מתאר חורבן: "ארצכם שממה, עריכם שרופות אש. אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה ושממה כמהפכת זרים". וכן מתאר את בת ציון ש"נותרה כסוכה בכרם.. כמעט כסדום היינו". מעניין על איזה תקופה – בהיסטוריית עמינו – הנביא מדבר? התשובה נמצאת בפסוק הראשון של ההפטרה: "אשר חזה על יהודה וירושלים, בימי עוזיהו יותם אחז חזקיהו מלכי יהודה". מכל רשימת המלכים שהזכיר הנביא, הפסוקים של ההפטרה מתאימים לתקופתו של חזקיהו המלך, שהרי בימי עוזיהו ויותם – הפסוקים מתארים תקופה פורחת ומשגשגת (ולא כפי שמתואר כאן). הנביא גם לא מדבר על תקופת אחז – שהיה מלך רשע ובימיו לא הלכו לבית המקדש (כך שלא שייך הפסוק שבהמשך ההפטרה: "למה לי רוב זבחיכם?"). אין ספק שכאן מדובר על ימי חזקיהו המלך. המדהים, שכל מי שקורא את הפרק הזה חושב שמדובר על התקופות השפלות ביותר שהיו לעם ישראל, ולא כן, מדובר על תקופת חזקיהו – שהיה מלך צדיק! צריך לנסות להבין איך אם כן קרה, שדווקא בימיו הגענו לשפל הזה? (דרך אגב, זאת נבואה שעשתה רושם עז, כי הנביא מיכה שמתנבא כמעט באותה תקופה של ישעיהו, מנבא כמעט אותה נבואה (מיכה ג,ט-יב). מאה שנים אחר כך, הנבואה הזאת מצוטטת אצל ירמיהו (כו,א-טו) על ידי הציבור שמביאים ראיה לכך שצריך לשמוע לנביא ולחזור בתשובה).

ימי החושך

בכדי לענות על התשובה הזאת, צריך להבין את התקופה שבה מופיע חזקיהו. אביו היה מלך רשע שעל פי חז"ל 'אחז דלתות המקדש' – בימיו לא היו באים למקדש, הוא עצר את כל העבודה וגרם להרס רוחני עד כדי מחיקת המסורת ממש. ממילא, כיוון שהלב נדם, אין זרימת דם לעורקים, ולכן בימיו גולים עשרת השבטים. בעיצומם של אותם ימי חושך, הנביא ישעיהו מתנבא שעתיד להיות "אור גדול".

"שר שלום"

הנביא (ישעיהו ט) מדבר על ילד שעתיד להוולד והוא ימשיך את המלוכה של מלכי בית דוד, והקב"ה יקרא לו "שר שלום" – תקופתו של אותו ילד תהיה תקופה של שלום, הוא ישב על כסא דוד "להכין אותה ולסעדה (לסמוך אותה) במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם", והנביא חותם שהמלך הזה לא יתעסק במלחמות, את זה "קנאת ה' צבא-ות תעשה זאת". האם חזקיהו שמע לציווי זה?

מלך צדיק

לפני שנמשיך, חשוב לציין, שחזקיהו מלך צדיק, וכך נשאר עד סופו. הוא מתחיל למלוך בגיל 25 וכבר בראשית מלכותו עושה פעולות חשובות כמו הסרת הע"ז וכיתות (שחיקת) נחש הנחושת שעשה משה רבנו (צריך להבין איזה אומץ היה לו לעשות זאת, מה שמראה על תפיסת עולם מאוד מגובשת וידיעה ברורה לקראת מה הוא הולך). בימיו של חזקיהו, מלך אשור עולה פעמיים על ירושלים, וחזקיהו מנסה להורידו במיסים כבדים (שמעלה לו). כבר גלו עשרת השבטים, וערי יהודה חרבות לגמרי, נשארה רק ירושלים "כמלונה במקשה כעיר נצורה", וישעיהו מעביר מסר לחזקיהו (פרק י) שלא יפחד ממלכות אשור – הקב"ה יצילו מהם. ועל כל הצרות הללו, הנביא גם מודיע לו שהוא הולך למות, לפי שלא עסק בפריה ורביה. הכל קורה באותו זמן. ולכאורה לא מובן מה קרה, שעם כל הצדיקות הזו הגיעו לשפל הנורא המתואר בהפטרתנו?

פער גדול

התשובה, שיש פער גדול בין העם למלך. חזקיהו הוא מלך מהפכן, נועץ חרב בבית המדרש ומכריח את כולם ללמוד תורה, אבל בשוק גונבים, המשקלות מזוייפות, שוחד עובר מתחת לשולחן, שרים גונבים, עובדים עבודה זרה בסתר. צריך להבין שאנחנו עומדים אחרי תקופת אחז – לוקח זמן לעשות שינויים. נעשו שינויים למעלה, אבל עוד לא חילחלו למטה. זה מה שהביא את חזקיהו למרוד במלך אשור. זו הייתה טעותו של חזקיהו. טעות שנבעה מימי מלכות אחז – שבימיו היו משועבדים ושפוטים לאשור, המעצמה. חזקיהו, שמרגיש שהעם איתו, מורד במלכות אשור.

ניסיון לאחד הממלכה

כל זה מתחיל מנבואת ישעיהו שהזכרנו, הרואה את חזקיהו, כמי שראוי לשבת על כיסא דוד ולסומכה, וכך חזקיהו מרגיש – נפלה בחלקו הזכות לגאול את האומה, וכפי שמתואר בדברי הימים (ב, כט), הוא פותח את דלתות ההיכל, מחדש את העבודה שהפסיק אביו, ומקריב קורבנות מחדש, ושם מתואר שהוא שולח שליחים לכל השבטים, לשבטי ישראל לפני שגלו – לבוא לבית ה' לעשות פסח מחדש. יש כאן ניסיון לאחד את הממלכה מחדש, ולכן הוא 'מעבר ניסן בניסן' – מתוך ניסיון להתארגן לקלוט את כל שבטי ישראל שעתידים להגיע לעשות את הפסח בירושלים. זו הסיבה שלמרות שכבר נכנס חודש ניסן, הוא מתקן את הלוח ומוסיף חודש – אדר ב',  בכדי להרוויח חודש נוסף (ורבותינו לא ראו זאת בעין יפה). הפסוקים מתארים שמחה עצומה וכמויות של קורבנות כבימי שלמה.

קנאת ה' צבא-אות

חזקיהו, מלך עם עוצמות אדירות, ולכן חפץ לפעול החוצה ולא רק פנימה – קשה לצמצם את כל העוצמות האלה פנימה. אבל זה מה שהנביא אמר לו: "קנאת ה' צבא-ות תעשה זאת" – אתה תתעסק פנימה, ואני אדאג למלחמות שחוץ לממלכה. חזקיהו לא שומע ומורד במלך אשור, ובדברי הימים (ב,לב) אנחנו רואים שחזקיהו בטוח בניצחונו, ואז סנחריב, שר צבא אשור, עולה עליו ומנצחו ואת ערי יהודה מחריב וצר על ירושלים, וחזקיהו נהיה חולה עד שהנביא מודיעו שעתיד למות – 'נכון שאתה פועל בעוצמה ומתוך קדושה, אבל העם לא איתך, צריך לחזק את הציבור אחריך'. בעקבות הנבואה הזו חזקיהו שב אל ה' בכל ליבו וה' מוסיף לו עוד 15 שנים והורג את מלכות אשור בצורה ניסית כידוע. שבת שלום ומבורך.