כיבוש הארץ – החטא הוא העונש – פרשת מסעי תשפ"ב

בס"ד א אב תשפ"ב

כיבוש הארץ – החטא הוא העונש

משה רבנו טרם הסתלקותו – לפני הכניסה לארץ ואחרי כל מספור מסעות העם – מצווה את העם חמישה דברים נוספים. כל הציוויים הם הוראות מפורשות לכניסתם לארץ: (א) כיצד לכבוש את הארץ, (ב) מי יהיו האנשים שיעמדו בראש כל שבט בזמן הכיבוש, (ג) חלוקת כל שבט לנחלתו ושם אומר גבולות הארץ (מעניין לראות שהגבול הצפוני-הר ההר, לפי התרגום ירושלמי, הכוונה לטורי אמנוס כך שתורכיה זה הגבול הצפוני), (ד) חלוקת 42 ערי הלווים ללווים, (ה) חלוקת 6 ערי המקלט לרוצח בשגגה. אם כן, הציווי הראשון הוא מצוות ירושת הארץ כפי שאומר הכתוב (לג,נג): "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ". משה ממשיך ואומר מה יהיה העונש אם לא נעשה כן: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים (קוצים) בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם (גדר של קוצים לסגור ולכלוא אותנו). וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ" משה חותם דבריו: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם". משפט החותמת של משה הוא למעשה כל ספר שופטים במשפט אחד, כפי שנבאר מיד.

חטא העם בזמן השופטים

מעניין לראות, כמה עשרות שנים אח"כ – אחרי פטירת יהושע – פרק ראשון של ספר שופטים, שם רואים שעם ישראל לא מקיים את דברי משה אלו. למרות דברי יהושע שניסה לזרזם בעניין כיבוש הארץ הפסוקים מתארים מצב בלתי נסבל: כל השבטים השאירו מקומות שלא הורישו את הגויים. הפסוקים מתארים בסדר עולה מהקל לחמור יותר שכל אחד מן השבטים הוסיף חטא על חברו בעניין מסוים. אחד השאיר אותם מטעמים של אנשי עבודה טובים, השני מטעמים של ריווח שהם היו לוקחים מהם מיסים, שבט אחר השאירם כיוון שהם היו כבר פה וידעו תנאי המקום והשאירום שילמדו אותם. וישנם שהגדילו לעשות שהשאירו אותם ואת מקום עבודת האלילים שלהם כאן בארץ, כך שלמעשה נתנו לגיטימציה לעבודה זרה בארץ ישראל.  

החטא הוא העונש

בעקבות כך מגיע המלאך – הוא פנחס לפי חז"ל – ואומר להם את העונש: "וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם, וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם. וְאַתֶּם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן. וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם. וְגַם אָמַרְתִּי לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ" במילים אחרות, כיוון שלא פיניתם אותם עכשיו אשתמש בהם כעונש בשבילכם, החטא הוא העונש.

כאשר עשיתי כן שילם לי

כשלומדים את פרק א של ספר שופטים רואים שהמוטיב החוזר של הספר הם הדברים שאמר אדוני בזק טרם מותו (ולכן דבריו נאמרים בפתיחת הספר). התנ"ך מציין שהשבטים יהודה ושמעון כבשו את בזק ולקחו את מלכם אדוני בזק וקצצו את בהונות ידיו ורגליו ולקחוהו לירושלים ושם מת אחרי שאמר את המשפט "כאשר עשיתי כן שילם אלוקים". אבל מדוע התנ"ך מציין שדבריו טרם מותו נאמרו בירושלים? המעיין שם – לאחר יישוב הסתירות בין הפסוקים – רואה שהשבטים לא יתעלו לירושלים ובמקום לכבוש את ירושלים יחד על ידי המנהיג הגדול מיהודה, הם בחרו להתנהג בשבטיות כאשר כל אחד דואג אך ורק לעצמו ולאינטרסים שלו. לכן יהודה כובש את החלק שלו בירושלים ואת החלק של בנימין הוא משאיר לו שיכבוש אחר כך. שמעון מצטרף אל יהודה, כי אחר כך יהודה יעזור לו מול מצרים. אין שיקולים נקיים לשם שמיים.

כך לא מתעלים לירושלים

לכן דברי אדוני בזק נאמרים בירושלים ויש כאן רמז לשבט יהודה שעתידים לשלם על התנהגותם, כפי שאכן קרה שמכאן ואילך הם ירדו מאוד למטה. הם אמנם זכו לשופט אחד עתניאל בן קנז אך מאז נעלמים לגמרי עד ימי שמשון, כאשר הופעתם שם מאוד מזולזלת ומושפלת – שלושת אלפים איש מיהודה שיורדים אל שמשון ומבקשים למסור אותו לפלשתים בשביל לא להרגיז אותם "הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים?!".

התיקון בימי דוד

בסופו של דבר התיקון של שבט יהודה יהיה בימי דוד המלך, שהוא מוריד את הראש של גולית והולך עימו לירושלים. מה רוצה דוד? דוד מתקן את החטא הקדום של שבט יהודה, שלא הושיטו עזרה בכיבוש ירושלים והשאירו לשבט בנימין להתמודד לבד עם הכיבוש. כעת דוד לא נוקט באותה דרך, הוא לא יושב על הגדר כאשר שאול המלך שמבנימין זקוק לו. הוא בזירוז אביו ישי מחליטים שכאן התיקון ושבט יהודה מושיט עזרה לשבט בנימין. לכן דוד עולה עם הראש של גולית לירושלים, יש כאן תיקון למעשי אבות אבותיו.

דברי משה ואדוני בזק

נחזור לדברי אדוני בזק, שהם למעשה דבריו של משה אצלנו: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם" והם פונים לכל השבטים שלא ירשו את הארץ כפי שצוו, אתם הולכים לעוף מפה, וזה מידה כנגד מידה 'כאשר עשיתם כך ישולם לכם'. צריך להבין שאין וואקום במזרח התיכון ואם לא תורישו ותיישבו את הארץ יהיה מישהו אחר שיכנס במקומכם. לצערנו, הדברים מתאימים ונכונים כל כך גם היום כאשר מקומות בארץ היפה שלנו נלקחים מאתנו ובהסכמתנו, הפסוקים זועקים לנו להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. ההיסטוריה התנכ"ית מראה שאכן החטא הוא העונש, עלינו ללמוד הדברים כדי ליישמם, וטובה שעה אחת קודם. יה"ר שיחיש לגאלנו וימאר די לצרותינו ובימינו נזכה ונראה בביאת גואל ובבניין אריאל אכי"ר.