
הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד ט"ו סיון תשע"ו
"רוח אחרת"
בפרשתנו אנו קוראים על 'מאיסה בארץ חמדה' של אבותינו. הסיפור הזה מעורר הרבה שאלות והקשה שבכולן – מדוע הקב"ה לא מנע את כל סיפור שליחת המרגלים? ובכלל נראה שמשה יודע שזה עתיד להגיע לדבר הזה שהרי הוסיף אות ליהושע תלמידו, ומדוע אם כן הוא משתף פעולה? ועוד מה האפליה הזו להוסיף אות ליהושע, ומה עם כלב שהיה גיסו של משה – נשוי למרים אחותו – על פי חז"ל? ישנם עוד הרבה שאלות והבאתי כאן מעט מהדברים המתוקים של רבנו משה, המכונה 'האלשיך הקדוש' זצ"ל.
בחירה חופשית
צריך לדעת שהכל ידוע מראש אבל יש בחירה חופשית לאדם – למרות שזה נראה סותר – ולכן האדם צריך לעשות הכל כדי להטות בחירתו מהרע אל הטוב. וכן למדנו במדרש על הפרשה הקודמת ש"אלדד ומידד מתנבאים במחנה", ונבואתם הייתה: 'משה מת, יהושע מכניס את ישראל לארץ' (ספרי). והוא ראשי תיבות של המילה 'מתנבאים' – מ'שה ת'נוח נ'פשו ב'אור א'דנ-י י'הושע מ'כניס. למרות הנבואה הזאת חז"ל אומרים שמשה היה צריך להכנס לארץ אבל בגלל דור המדבר – שמתו במדבר בעבור חטא המרגלים – היה צריך משה למות שם כדי לזכותם ולהביאם לחיי עולם הבא. משמע שלמרות הנבואה, משה יכל להכנס לארץ אם לא היו חוטאים.
להטות הבחירה
עכשיו נבין העניין. הקב"ה אומר למשה שהעם מבקש לשלוח מרגלים, והשי"ת כבר רואה את הצרה שעתידה לצמוח מכאן ואת העונש שהם ימותו במדבר, וממילא גם משה. לכן ה' מבקש ממשה לשלוח אנשים צדיקים, וכפי שבאמת היו כולם באותה שעה. יש כאן אפשרות לחזור בתשובה על ידי אותם צדיקים שישפיעו על בחירתם.
כוונת העם
העם רצה לשלוח מרגלים מחוסר אמונה בה' ויראה מפני מלכי כנען, אבל הם שיקרו ואמרו סיבה אחרת – שהם רוצים רק לראות את המקום שהם עתידים להגיע אליו. והאמת ששתי הסיבות הללו בעיתיות, שהרי הקב"ה בכבודו ובעצמו נותן מתנה לבנו בכורו ישראל. ובודאי שלא יתן ארץ גרועה ביחס לשאר העמים. וגם הפחד ממלכי כנען לא נכון, שהרי אם הקב"ה נותן, אז הוא כובש ומגיש לפנינו. וכפי שהיה שהעמים ברחו מפני יהושע בכיבוש הארץ.
עבירה גוררת עבירה
משה רבנו ניגש לבחירת 12 הצדיקים, וכאן ישנה בעיה חמורה. שהרי ידועה המשנה באבות (ד, ב) 'מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה'. מסביר הזוהר שעל ידי המצוה נעשה מלאך קדוש והוא סנגור לעושה המצוה וגורר אותו וזרעו לעשות מצוה נוספת דומה לזו שעשה. וכן מהעבירה שעושה האדם, נעשה רוח טומאה, מלאך רע. והוא קטיגור על אותו אדם או זרעו לגרור אותם לעשות עוד עבירה דומה.
יהודה ויוסף
משה רבנו מבין לפי זה, שיש לו בעיה עם שני שבטים: יהודה ויוסף. שהרי יהודה אמר לאביו: "הכר נא הכתונת בנך היא" – הביא בשורה רעה אל אביו. וכן יוסף "הביא את דבתם רעה אל אביהם". וממילא 'עבירה גוררת עבירה' ויש חשש שכשם ששני שבטים אלו עשו כן בעבר, עתיד עניין זה לשוב ולהופיע בזרעם כעת. כשם שאז הוציאו דיבה, עלולים זרעם להוציא דיבה כעת על הארץ. ואם באמת זה היה קורה, אז לא היה שום אחד מן השבטים שמדבר טוב על הארץ, שהרי כלב משבט יהודה, ויהושע משבט אפרים, שזה יוסף.
על מי להתפלל?
משה רואה זאת ומבין שצריך להתפלל על שני הנשיאים מהשבטים שנמצאים בסכנה של החטא, ולא על שאר הנשיאים שעליהם אין סכנה זו. הבעיה, שאם משה יתפלל על כלב – יאמרו שבגלל שהוא גיסו נשוי לאחותו בחר להתפלל עליו. וכן אם יבחר להתפלל על יהושע – יכעס כלב. מצד שני הוא גם לא יכול שלא להתפלל, שהרי אם ימנע מלהתפלל על יהושע – יאמרו שמשה שמח בנפילתו, שהרי אלדד ומידד נבאו ש'משה ימות ויהושע יכניס' לכן מקנאת משה אינו מתפלל עליו! בסופו של דבר משה החליט להתפלל על יהושע כי טובת ישראל על הכף, שהרי הוא המנהיג המיועד שעתיד להכניסם לארץ כפי הנבואה הנ"ל, ולא יתכן שמחליפו יקלקל וימות. לכן אמר 'י-ה יושיעך מעצת המרגלים'.
יעקב סנגור
כלב – שלא קיבל ברכה ממשה – חשש שמא אותה עבירה היסטורית שעשה יהודה תגרור אותו גם כן לעשות עבירה של הוצאת דיבה ולכן הלך חברונה למקום האבות. שם קבור יעקב, שאליו הרי הייתה השמועה רעה שהביא יהודה. כלב ביקש מיעקב שהוא יהיה סנגור בינו לבין קונו. וממילא השטן לא יכול כעת לקטרג, שהרי איך יוכל להחטיא את כלב באותו חטא של יהודה, שהרי יעקב שאליו חטא יהודה מסנגר עליו כעת בשמים.
רוח אחרת
עכשיו נבין את הפסוק: "ועבדי כלב עקב הייתה רוח אחרת עימו וימלא אחרי". 'רוח אחרת' הכוונה לאותה רוח טומאה שנעשתה מעוון יהודה, והרוח הזאת מנסה להחטיא את כלב היוצא מזרעו. ועם כל זה "וימלא אחרי" כלב לא נמשך אחריה. לכן שכרו כפול. לחזק עוד מהלך זה, נשים לב שהתורה מביאה רשימת שמות כל הנשיאים ומעניין לראות שאצל שבט מנשה היא מוסיפה לפני כן את יוסף: "למטה יוסף למטה מנשה". מה שהיא לא עושה אצל אחיו אפרים, שם לא מוזכר יוסף: "למטה אפרים". מדוע? הסיבה כפי שאמרנו, מנשה נמשך אחר החטא הקדום של הוצאת דיבה על הארץ, ולכן נזכר השם של יוסף שהביא דיבתם רעה. אבל יהושע שהוא משבט אפרים לא נמשך אל החטא, ולכן לא שייכוהו ליוסף. שבת שלום ומבורך.