הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד ז' כסליו תשע"ו
גנטיקה בפרשה
הסיפור של יעקב אבינו בהמלטת צאן לבן מצריך הסבר רב ושימת לב לפרטים הקטנים. לא כל כך מובן מה קרה שם? האם הייתה פה פעולה ניסית, או שמא יש כאן חוקיות גנטית, ויעקב אבינו – לפי זה – היה איש גנטיקה גדול? אביא כאן בפניכם מהלך יפה ששמעתי מהרב מנחם בורשטיין שליט"א, ראש מכון פועה. הפירוש כל כך נפלא, שמסביר בצורה הגיונית את כל מה שהתרחש שם, וישנם פסוקים שאינם מובנים בלי ההסבר הנ"ל.
חוקי מנדל
נקדים ונאמר שתמיד ידעו שתורשה הוא דבר שקיים בטבע, רק לא ידעו עד כמה משפיע הזכר וכמה משפיעה הנקבה. בשנת 1865 למניינם היה נזיר בשם מנדל שעשה הרבה ניסויים באפונה (ירוקה, צהובה, חלקה וכו') וכתב בטבלה מסודרת את חוקי הגנטיקה. הוא קבע שההורים, הזכר והנקבה, נותנים כל אחד את חלקו בשווה. דבר נוסף שיש תכונות שולטות (דומיננטאיות) ויש תכונות נשלטות (רצסיביות). אלו הם חוקי התורשה הנקראים 'חוקי מנדל' עד היום.
חוקי התורשה
כל גן מורכב משני חלקים. לדוגמא בצבע השיער. התכונה של הצבע השחור היא תכונה שולטת, ואילו הג'ינג'י הוא צבע נשלט. יכול להיות אדם עם שיער שחור חיצונית, אבל 'אין תוכו כברו', שהוא נושא בתוכו את הצבע הג'ינג'י הנשלט. נקרא לזה בשמותיהם הלועזיות: פנוטיפוס- שהכוונה לדמות היצור כפי שהיא מתגלה כלפי חוץ, מבלי להתחשב בתכונות הגנטיות שלו. או גנוטיפוס- שפירושו מה שיש בגן של אדם זה, גם אם הוא לא גלוי. אדם כזה שהוא נשא של התכונה הג'ינג'ית, כשמתחתן עם מישהי כמותו (נשאית), על פי הסטטיסטיקה יהיו להם 75% ילדים עם צבע שיער שחור, כאשר 2/3 מתוכם יהיו נשאים כמו הוריהם, ו25% האחרונים יהיו עם צבע ג'ינג'י בפועל. אלו הם חוקי התורשה.
הצאן ה'טלואים'
גם בנושא הצאן זה אותו דבר. יש תכונה שולטת בנושא הפרווה של הצאן והצבע. ויש תכונה נשלטת. התכונה השולטת, היא שיער חלק וללא צבע. והתכונה הנשלטת היא הטלוא. טלוא יכול להיות כל מיני סוגים: יכול להיות "נקוד"- שהכוונה שיש לו נקודות, או "טלוא"- שהכוונה שיש לו טלאים, או "ברוד"- שזה מלשון ברד (נראה כאילו זרקת עליו ברד לבן), והאחרון "עקוד" שיש סימנים ברגליו ונראה כאילו קשרת את רגליו. כל התכונות האלו תכונות נשלטות, ונקרא להם בשם 'טלואים'.
סוגי הצאן
הצאן מורכב משלושה חלקים: אותם שהם חלקים מבחינה חיצונית ופנימית, אותם שהם טלואים מבחינה חיצונית ופנימית, והסוג השלישי, אותם ש'אין תוכם כברם', שחיצונית נראים חלקים, אבל הם נשאים של התכונה הנשלטת, הטלוא. וממילא, כפי שאמרנו קודם באדם, כך בצאן תהיה הסטטיסטיקה לגבי המלטת הצאן.
המקלות לשם מה?
פעם חשבו שיש יכולת להשפיע על ההולדה, כגון שבעונת ייחום הצאן, ישימו מקלות מגולפים בצורה מסויימת. אך יעקב אבינו ידע שזה לא משפיע, כפי שהוכח היום. אם כן מדוע יעקב משתמש במקלות? נעבור לפסוקים. אחרי שנולד יוסף, יעקב מבקש מלבן שישחרר אותו, שהוא רוצה לדאוג לחייו הפרטיים, אמנם לבן מיד אומר: "נחשתי ויברכני ה' בגללך" – שאלתי בחוזים בכוכבים, עשיתי ניחוש, ואמרו לי שאתה הברכה שלי. מעניין שיעקב מודע לכך שהוא הברכה של לבן, והוא מסכים להשאר בתנאי שיעשו בניהם הסכם חדש.
הסכם חדש
יעקב מבקש מלבן שיוציא מהצאן שלו את כל הצאן הטלואים חיצונית ומשאיר בעדר שלו את כל הצאן החלקים. והכוונה שנשאר אצלו שני סוגי צאן: חלקם חלקים גם בפנים, וחלקם חלקים רק חיצונית, אבל פנימה הם טלואים. ואומר ללבן שמכאן ואילך כל צאן שיוולד טלוא הוא שלי, והצאן החלק הוא שלך. לבן מגיב מיד: "הן, לו יהי כדברך". לבן גם חושד ביעקב, ולכן אומר לבניו לשים את הצאן הטלוא שהוציאו כעת מהעדר, במרחק של שלושה ימי הליכה מעדר יעקב.
המלאך מגלה את הסוד
יעקב צריך כעת לזווג בין הצאן שהם חלקים נשאים של טלוא, ועל ידי זה יגרום ש25% מהצאן שלו להיות טלואים בפועל. בשביל זה יעקב צריך לזהות מי מהכבשים הוא נשא ומי לא. איך הוא יוכל לזהות? בהמשך הפסוקים יעקב מגלה את הסוד, מהי שיטת הפעולה. כאשר הוא קורא לנשותיו השדה ואומר להם, שהתגלה לו מלאך ואמר לו (לא, י): "והנה העתודים (התיישים הזכרים) העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים". המלאך בעצם מגלה לו סוד (שרק לפני שישים שנה גילו אותו) שהצאן שהם נשאים, הם מקדימים להתייחם, ואותם שאינם נשאים, הם מאחרים להתייחם. בעצם, המלאך אומר לו בחלום: 'שים לב לעונת הייחום, ואותם תרבה'.
שיטת הפעולה
זה אכן מה שעושה יעקב (ל, מא): "והיה בכל יחם הצאן המקושרות" אלו שמקדימות להתייחם, "ושם יעקב את המקלות" שם יעקב נתן שיהיה ייחום ביניהם וממילא שם את המקל, לא מפני שהוא עושה משהו, אלא התנהג על פי המחשבות של אותה תקופה. ובפסוק הבא: "ובהעטיף הצאן לא ישים" הכוונה שהצאן שלא מקדים להתייחם, הוא הבין על פי המלאך, שאלו אינם נשאים ולכן איתם בכלל לא התעסק, ואותם הוא מסר ללבן: "והיה העטופים ללבן". שמהם הוא לא יכול להוציא טלואים. וכך נוצר מצב שבעדר של יעקב נותרו רק החלקים חיצונית שהם נשאים של התכונה של הטלוא. בהמלטה הראשונה היו רק 25% טלואים בפועל, אבל אח"כ זיווג בין אלו שטלואים בפועל עם הטלואים בפועל וכך נוצר מצב שכל הצאן היה טלוא. יה"ר שנזכה לברכה של אבינו הראשון, אכי"ר.