הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד יג' מרחשוון תשע"ט
מדרגת "פתח האוהל"
הפרשה מציינת פעמיים את הביטוי "פתח האוהל": בתחילת הפרשה "והוא יושב פתח האוהל כחום היום", ובהמשך "ושרה שומעת פתח האוהל והיא אחריו". למה זה כל כך חשוב לציין את מיקומם? נוסיף ונאמר עוד שמקום ה'פתח' הוא תמיד מקום מרתק, כיוון שבתוך הבית הכל ידוע ומוכר ואילו החוץ מסקרן ולא ידוע והחיבור לבחוץ נעשה דרך הפתח. כך למעשה הופיע המשיח – מיהודה ותמר, וגם שם הסיפור התחיל מתמר שישבה על הפתח. וכן כאן אברהם אבינו יושב על הפתח בכוונה, משהו עתיד לקרות לאברהם אם ישב על הפתח. השאלה מה? כדי להבין עניין חשוב זה, אנו נזקקים לרבותינו בחסידות, ודברים אלו שמעתי מפי הרב אייל ורד הי"ו.
שש התגלויות
נחזור על הראשונות. אנו פוגשים לראשונה – סוף פרשת נח – את אברהם אבינו בגיל שבעים וחמש, זאת אומרת שאנו מכירים את אברהם רק במאת שניו האחרונות (שהרי נפטר בגיל 175). ובתוך המאה שנים הללו, הקב"ה נגלה לאברהם אבינו שש פעמים בלבד: שלוש פעמים בגיל 75, עוד פעם בגיל 99, אח"כ בגיל 100 והפעם האחרונה בעקדה, בגיל 137. כשלא מדקדקים ושמים לב לכתובים אפשר לטעות ולחשוב שהקב"ה מדבר עם אברהם בכל יום, אבל אין הדבר כן – אברהם אבינו פעל מאה שנה וזכה בסך הכל לשש התגלויות! בפרשה שלנו אנו נמצאים באחד הרגעים המתוחים של העניין, מפני שהקב"ה נגלה לאברהם בסוף הפרשה הקודמת – כשהיה בן 99, ואומר לו: אם תעשה ברית מילה זה יהפוך אותך לאדם אחר והקב"ה כורת עמו ברית על העניין. אבל בפועל, אברהם נימול ולא קורה כלום, ולא רק שלא קורה כלום, ישנה הדרדרות מסויימת, כי אברהם אבינו הידוע כמי שמכניס אורחים – ואורחים רבים – נתקע בלי אורחים (כיוון שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה): אברהם ציפה שמיד אחרי הברית מילה יתרחש איזה שינוי דרמטי ויהיו יותר אורחים, ובפועל לא קורה כלום.
הכנעה
לכן אברהם יושב על הפתח. ה"פתח" במובן של כניסה למקום סגור, שרק מי שממתין ומתעקש להמשיך לדפוק, יזכה להכנס. הבדיקה צריכה להיות מתוך חוויה של דחיה, ובכל דבר זה כך ובפרט בלימוד תורה או ענייני קדושה אחרים. החוויה של דחיה באה כדי לבדוק את האדם אם הוא רציני, והאדם צריך לא לזוז מהרצון של הקדושה, ולבסוף זה יקרה. וכך אומר ר' נחמן {בליקוטי מוהר"ן (מח) ובספרו משיבת נפש (קלב)} שהאיש הכשר יושב וממתין ימים רבים כדי שיזכה לקדושה. הכניסה אל הקדושה מסוגלת לעקשנים בלבד, לא במהירות, אלא בהמתנה וסבלנות עד שזה מגיע. בכל המציאות אנו רואים התקדמות על פי שלבים ויודעים למה לצפות, אבל בענייני קדושה לא כן. לדוגמא לימוד תורה, זה לא רק ידיעות שהאדם קונה, אלא יש כאן מהות שמשתנה וקניין אמיתי. אברהם אבינו יושב ב"פתח האוהל" בשעה שהיא "חום היום" – והכוונה שיצר הרע מנסה להתגבר עליו ולייאשו. ובכל זאת אברהם איננו נסוג, הוא ממתין, הוא עקשן גדול בעבודת ה', וזו התכונה של עם ישראל שהיא גם מעלתנו, אנחנו 'עם קשה עורף'. לכן אברהם יושב "פתח האוהל" מתוך ציפייה למדרגת קדושה חדשה שלא באה. במקום להתייאש, הוא ממתין וכפי שעשה חוני המעגל שלא וויתר ועד שלא ירדו גשמים כפי שרצה לא יצא מן המעגל. אם כן זה הדבר הראשון שצריך, עקשנות.
שלוש מדרגות
לפני שנמשיך צריך לדעת שלפי תורת הבעל שם טוב המציאות מורכבת משלושה חלקים: הכנעה (אדם צריך להכניע את עצמו), הבדלה (להבדיל בין הטוב לרע וכדומה) והמתקה. וכך בנויים כל חיינו. אם כן גם פה הישיבה על הפתח בסבלנות, היא היכולת של האדם להכניע את עצמו. אחר כך מגיע שלב ההבדלה:
הבדלה
השפת אמת מביא בשם הזוהר (בליקוטים לפרשת וירא): כאשר אדם מקבל דרגה חדשה בעבודת ה', יש כאן התחלה חדשה וצריך להעריך נכון את המציאות החדשה אליה הוא נכנס. לדוגמא, בני זוג שהכירו: בשלב האירוסין – הם חושבים שהם מכירים אחד את השני, ורק אחרי החתונה הם מבינים שלא, יש כאן מדרגה אחרת לגמרי שמצריכה היערכות מחודשת – יש כאן חזרה שוב לפתח. אברהם ושרה קיבלו מדרגה חדשה (אחרי הברית) והם צריכים להסכים לשבת על הפתח. וכן בחיי האדם בכל שלב מחייו וגם במדרגות רוחניות: ישנן התחלות חדשות ומחודשות וצריך מוכנות של האדם לכך. ואחר כך מגיע האדם לשלב ההמתקה:
המתקה
כשהקב"ה נגלה אל אברהם, אברהם באופן ספונטני ומיידי רוצה להחזיר בתשובה את כולם – וכפי שעושים היום בעלי התשובה – לכן הוא יושב על פתח האוהל, מתוך הרצון ליישם. הוא חוה חוויה רוחנית עצומה בעקבות ברית המילה וכעת השאלה כיצד ליישם זאת במציאות – איך אני יכול להכניס עוד אנשים לאור הגדול הזה? – יש כאן רצון להרחיב את המעגלים ולכן הוא הולך אל הפתח שדרכו מגיע החיבור לאנשים.
סיכום השלבים
פתח האוהל זה לא מקום סתמי, זהו מקום מיוחד שבו מגלים סודות וגם לאברהם מתגלה שם אור נסתר. וברגע שאברהם אבינו עובר מדרגה הוא חייב ללכת אל הפתח: כי צריך עקשנות כדי שיפתח ויעבור למדרגה הבאה, וגם צריך מוכנות והסכמה לחזור להתחלה (וכפי שהיה אחרי המילה), והעניין האחרון שרומזת הישיבה על הפתח, זה היכולת להכיל את האור הגדול שקיבלת ולהעבירו למציאות כולה, וכפי שעשה אברהם בחיפוש האורחים על הפתח. יה"ר שנזכה, שבת שלום ומבורך.