הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד כ"ה ניסן תשע"ה
'חזרה מלכות לישראל'
ב"ה, זיכנו השי"ת והשבוע הבעל"ט נזכה להודות לקב"ה בפעם ה-67 על כל הניסים שעשה עמנו בימים ההם ועל המדינה היקרה שנתן לנו. לצערי, ישנם ששואלים מה מיוחד יום זה מכל הימים (בהשראת שאלות הפסח), ומה שונה הודאה זו מכל יום ויום בו צריך להודות ולהלל להשם יתברך. ואף מזלזלים ביום זה, מבלי חשיבה אמיתית שהשקיעו בנושא, כדוגמת הכבש שהולך אחרי העדר מבלי להבין דרכו. כמובן, אין זו דרכה של תורה וגם פה צריך מתוך תורה ודקדוק רב לנסות להבין חשיבות היום. בע"ה, בכמה מילים שלפניכם, ננסה להבין מהות היום, ועל מה יש להודות ולהלל להשי"ת ביום גדול זה. הדברים על פי שיחה ששמעתי מפי הרב דרוקמן שליט"א.
לשון הרמב"ם
הרמב"ם, בתחילת הלכות חנוכה, מסביר על מה חוגגים חנוכה. בתחילת דבריו הוא מתאר את הדיכוי האכזרי שדכאו היוונים את ישראל באותם ימים, ובעיקר מבחינה רוחנית. עד שריחם עליהם הקב"ה וכאן נביא את לשון הזהב של הרמב"ם ונדקדק בה: 'עד שריחם עליהם אלה-י אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני'.
שלטון ישראל
הרמב"ם מדגיש 'חזרה מלכות לישראל', זהו המרכיב העקרי של חג החנוכה, בתקופת החשמונאים ארץ ישראל שבה להיות תחת שלטון ישראל, מה שלא היה עד כה. מעניין לראות שאת נס פך השמן, שהוא אמנם נס על טבעי, מזכיר הרמב"ם בהלכה הבאה, מה שמראה על סדר חשיבות העניינים – אמנם נס פך השמן הוא הסיבה להדלקת נרות החנוכה לדורות, אבל הנס הגדול יותר, הוא שחזרה מלכות לישראל כפי שמדגיש הרב.
'יתר על מאתיים שנה'
הרמב"ם ידע שיהיו כאלה שיטענו שהשמחה הגדולה הייתה על מלכות חשמונאי שחזרה, שהם היו מלכים צדיקים, כפי שכותב הרמב"ן (בראשית מט, י) שהיו 'חסידי עליון', שלחמו ביוונים במסירות נפש וכל זה עשו על מנת שעם ישראל יוכלו לעבוד את ה' במקדש בשלימות. כדי לענות לטענה זו הוסיף הרמב"ם עוד מספר מילים: 'חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני'. במילים אחרות, אומר הרמב"ם, הסיבה לחג החנוכה לפי שחזרה מלכות לישראל למשך מאתיים שנה ואכן מלכי חשמונאי הראשונים היו צדיקים, אבל הבאים אחריהם היו רשעים, עד שהפכו להיות צדוקים ממש, שהתנגדו לחז"ל ולתורה שבע"פ. כדוגמת אלכסנדר ינאי, וכן הורדוס שהרג חכמי ישראל כולם. על זה אומר הרמב"ם עושים חנוכה – לפי שצריך להודות על שחזרה מלכות לישראל. יש ערך לעצמאות ישראל, גם כשיש בה פגמים וחסרונות.
הרמב"ם על מלכי בית שני
הרמב"ם ידע שמלכי חשמונאי שהיו אחרי הדור הראשון היו רשעים, וכפי שהוא בעצמו אומר בפירושו למשנה מסכת יומא (א,ג): 'אבל במקדש שני, שהיו בו כל העניינים בלתי מושלמים, כמו שידעת, והמלכים לא היו הולכים לפני המסורת הישרה, והיו מעמידים כהנים גדולים בכח אף על פי שאינם ראויים לכך'. בכל זאת קבע הרמב"ם בלשונו שעל זה צריך להודות לה', שיש שלטון שלנו ולא של גויים.
שיטת הרמב"ן
הרמב"ן הולך באותה שיטה וכפי שכותב על הפסוק (במדבר לג,נג): "והורשתם את הארץ וישבתם בה", שמצוות ישוב ארץ ישראל מורכבת משני מרכיבים: א. מצוה לדאוג שתהיה תחת שלטון ישראל ולא תחת שלטון של עם אחר. ב. מצוה לדאוג שארץ ישראל תהיה מיושבת ולא שוממה. הרמב"ן (מצוות עשה ד) מדגיש שזו מצוה שנוהגת לדורות גם לנו היום. לפי דבריו, אי אפשר לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל כיום אלא אם כן תהיה מדינה ריבונית יהודית בארץ ישראל, היא מדינתנו היקרה. לא משנה מי השליט, מלך צדיק או רשע. ודאי שאנחנו חפצים במלך צדיק כמו דוד המלך, אבל צריך לדעת שגם אם לא יהיה כן, המצווה עדיין מתקיימת.
מרן השו"ע
דבר זה משפיע ישירות על פסיקת ההלכה כיום. הגמ' במועד קטן כו ע"א קובעת שיהודי הרואה את אחת מערי יהודה וירושלים חרבות – צריך לקרוע בגדיו (והסיבה לקריעה דווקא על ערי יהודה וירושלים ולא על שאר חלקי הארץ, כיוון ששם מורגש עוד יותר החורבן, שהרי ירושלים מקום המקדש וערי יהודה הם ערי המלוכה של מלכי בית דוד), וכן פוסק השו"ע. מעניין לראות מה נקרא חורבן לפי ר' יוסף קארו. בספרו בית יוסף (סי' תקסא) מכריע הרב כפי שאמרנו, שהמדד ההלכתי הוא – האם השלטון שלנו או של גויים. אפילו אם העיר מיושבת ביהודים אבל השליטה של גויים, זה נקרא חורבן. וכפי שהיה עם דוד המלך שברח מפני שאול לגת ואמר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלקים אחרים". דוד בורח לגת שהיא עיר בתוך שטח מדינת ישראל, ובכל זאת דוד מחשיב הליכתו לשם כיציאה לחוץ לארץ – מקום שאין שם אלקים. והסיבה, לפי שהשלטון במקום של גויים, לפיכך אינה נחשבת כארץ ישראל.
סיכום
מסקנה מכל הנ"ל, (לשון הרב דרוקמן): 'שמאז חורבן הבית ועד ה' באייר תש"ח (1948 למניינם), הייתה ארץ ישראל בגדר 'חריבה' ואפילו במקומות הבנויים שבה, כיון שגויים שלטו בה. אך מה' באייר התש"ח, עם תקומתה של מדינת ישראל – ארץ ישראל נבנתה, ובזה מתקיימת מצות ישוב ארץ ישראל, על שני מרכיביה: "והורשתם את הארץ" – שלטון ישראל בארץ. "וישבתם בה" – יישוב הארץ'. אשרינו שזכינו.