יום העצמאות

בס"ד

יום העצמאות למדינת ישראל

לפני שבעים ושלוש שנה הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל בארץ ישראל, בתאריך ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948 למניינם). יום זה הוא יום שבו אנו מודים להשי"ת על כל הטובה שעשה עימנו ונתן לנו מדינה עם צבא אחד מאורגן לעמוד להגן עלינו מול אויבינו. המדינה כולה חוגגת ביום זה, כולם אומרים תודה להקב"ה שזיכנו לכל השפע הזה. הדבר לא מובן מאליו, במיוחד אחרי השואה הארורה, שכילתה שליש מן האומה באותם הזמנים. דבר שלא נתפס ובלתי נסבל. לצערנו, "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" ועמ"י ככבשה בין שבעים זאבים, ובכל זאת "הקב"ה מצילנו מידם".

נס הריגת כל צבא אשור

חז"ל מספרים שחזקיהו מלך יהודה, שהיה צדיק, לא נעשה משיח, לפי שלא אמר הלל על נס ההצלה. בימיו, מלכות אשור הרשעה עשתה מצור על ירושלים בכדי לתופסה ולהגלותה, כפי שעשתה לעשרת השבטים, היושבים בשומרון. התיאור שם של כמויות החיילים שעלו על ירושלים, צבא גדול ואדיר, שרק המפקדים הממונים על צבא אשור היו 185,000. כמויות אדירות של חיילים. חזקיהו שראה כל זאת, נלחץ, והרבה להתפלל להשי"ת בבית המקדש שיצילהו ואמנם הישועה לא איחרה לבוא. הקב"ה שלח את ישעיהו הנביא שהעביר לו מסר ברור שלא ידאג: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג". אתם תגידו שיר להודות להשם יתברך כפי שהיה ביציאת מצרים, שאז אמרתם שירה על הנס שנעשה לכם, כן יהיה הדבר כאן. אכן באותו הלילה חז"ל מתארים שבא המלאך גבריאל והרג בהם את כל המפקדים – 185,000 חיילים – וסנחריב ברח לארצו ושם נהרג על ידי בניו.

חזקיהו לא אומר הלל

למרות הנס הענק, חזקיהו נמנע מלומר שירה (סנהדרין צה). חז"ל מוכיחים את חזקיהו על הדבר בחריפות יתירה ועל דבר זה לא נעשה חזקיהו המלך משיח למרות שהיה מתאים לתפקיד. אפשר להסביר מדוע חזקיהו לא אמר שירה, הרי הוא חי בתקופה שעם ישראל לא היה בשיא תפארתו: היינו אחרי גלות עשרת השבטים, וכיצד אפשר להלל ולשבח בימים כאלו שאין עמ"י שלם בארצו. הסבר אחר, שכאן הנס לא נעשה לכל ישראל. למעשה, ההסברים האלו לא התקבלו, שהרי על דבר זה שלא אמר חזקיהו שירה חזקיהו לא נעשה משיח!

חזקיהו כן אומר הלל

אמנם על דברי חז"ל אלו קשים דבריהם במקום אחר (פסחים קיז) הגמרא אומרת שאת ההלל שאנו אומרים היום 'מי תקן לאומרו? חזקיהו וסיעתו בשעה שנעשה להם נס'. מכאן משמע שאמרו הלל, אז מה רוצים מחזקיהו, מדוע לא נעשה משיח?! מתרצים האחרונים, שאומנם אמר הלל אבל אמר הלל רק משום שישנה תקנה בתקנה של הרבנות הראשית דאז (ישעיהו הנביא) לומר הלל. הוא אמר את הפסוקים אבל לא בשמחה אמיתית כאדם שהוכרח לומר זאת. לכן חז"ל אומרים לנו שחזקיהו כן אמר הלל, אבל זה נחשב לו כאילו לא אמר לפי שאין ליבו שלם בדבר.

אדם הראשון כפר בטובה

כן היה עם אדם הראשון שחטא וגורש מגן עדן על שני עוונות שעשה: עוון ראשון שאכל מן העץ והשני, שכפר בטובה. כשהקב"ה פונה אליו בשאלה, האם אכל מן העץ? עונה האדם שהאישה נתנה לו מן העץ. כביכול, היא אשמה, חבל שהבאת לי אותה. בעצם, כאן כפר בטובה, שהרי האישה רק עושה טוב עם האדם ולולי היא מה היה עושה האדם. על דבר זה הקב"ה לא ויתר וגרשו מגן עדן. אנו צריכים לדעת שהתורה מחנכת אותנו להכיר טובה, זה למעשה עיקר התורה, היכולת להכיר טובה.

שתי סוגי כפירות

קל מאוד לכפור בטובה, במיוחד כאן בהקמת המדינה. ישנה כפירה מכיוון אלו שאינם שומרים תורה ומצוות וישנה כפירה דתית לגמרי: אלו שרחוקים ממצוות, אומרים שאת המדינה הזאת הם הקימו (הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י) ולא הקב"ה. כמובן, דבר זה לא נכון. אבל לצערנו, יכולה להיות כפירה גם מהצד הדתי, שאומרים בטעותם ש'לא לזה כיוון הקב"ה הרי פה כולם חילונים ורחוקים מתורה ואין חלקנו עמהם'. צריך לדעת שגם זו כפירה, שהרי צריך קצת ענווה ואם הקב"ה החליט שדווקא כך תקום המדינה, צריך להיות שותף למהלך האלקי הזה ולא לעמוד מנגד ח"ו.

גדול קידוש ה' מחילול ה'

הרב צבי יהודה זצ"ל בשנים הראשונות של הקמת המדינה, שעוד היו חוגגים (בלי הוללות בר מינן) שמחה אמיתית הפורצת גבולות, היה מטייל בחוצות העיר ירושלים והיה משתומם על חילול ה' ודווקא מצד הרבנים, מדוע אינם באים לשמוח עם כל האומה על המתנה הגדולה שקיבלנו. על זה היה אומר את דברי הירושלמי (יומא) "גדול קידוש ה' מחילול ה", והסביר שאמנם כעת יש חילול ה' (ריקודים מעורבים וכו') אבל נובע מזה קידוש ה' ולכן צריכים לקחת חלק בשמחה, גדול קידוש ה' הנובע מחילול ה'.

שמחה והודאה להשם

כל אחד צריך לשמוח בדרך שלו, אפשר על ידי המנגל – כמיטב המסורת – או בלימוד תורה בבית המדרש, אבל כולם צריכים להודות לה' וצריכים לשמוח שעם ישראל חי וקיים למרות כל הניסיונות הרבים לחסלו, המדינה שלנו חזקה במלא מובן המילה, הן בצד הרוחני והן בצד הגשמי, העמים מסתכלים עלינו ולומדים ממנו כיצד גם הם יוכלו להיות גויים יותר טובים. זה למעשה תפקידנו, להיות "אור לגויים" כדברי הנביא ישעיהו. ויהי רצון שנזכה לגאולה השלימה בבניין בית המקדש לו אנו כה מצפים ומייחלים, אכי"ר.