הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד ב' אייר תשע"ז
גאולה על ידי "חילוניים"
השבוע, אי"ה, נזכה להודות להשי"ת על המדינה שקיבלנו לפני 71 שנים, על ממשלה יהודית וצבא יהודי ובכלל על כל ההתפתחות האדירה במצב עמנו, לאחר אלפיים שנות גלות איומה. ישנם כאלה שמתעלמים התעלמות צורמת לכל מהלך תקומת ישראל זה. והסיבה העיקרית להתעלמות זו היא, שרובה של הנהגת המדינה, מתחילתה, לא השתייכה לציבור "שלומי אמוני ישראל", אלא דווקא לאלו שאנו רגילים לכנותם: "חילוניים". לטענתם לא ייתכן כי הגאולה לה אנו מצפים אלפי שנים, תתממש על ידי אנשים הפוכים לשאיפות קודש, אנשים המנותקים מקדושה וטהרה? האחרונים התייחסו לקושייה זו. ואביא כאן מספר תירוצים לטענה זו, על פי מה שכתב הרב דרוקמן שליט"א בספרו 'קמעא קמעא'.
'חטא תמהון לבב'
בעל "אם הבנים שמחה" תירץ על פי הזוהר, שאיננו יכולים להבין את דרכיו של הקב"ה, לקב"ה יש חשבונות עמוקים ונסתרים. המהרי"ל דיסקין הסביר שזו כוונת התפילה ביום הכיפורים: 'על חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב' – אל לנו לתהות על הקב"ה, על מעשיו והנהגתו. וכפי שחז"ל אומרים: 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך?' (ברכות י.) – מה לך להתעסק בחשבונותיו של הקב"ה?! הרב צבי יהודה זצ"ל אמר: 'יש לפעמים מצבים בחיי האדם בהם אין מבינים את ההנהגה הא-להית, ואז באים בקושיות ותלונות על רבש"ע. ביקורת זו על הקב"ה, היא החטא היותר גדול, הנובע מחוסר אמונה בהשגחה הא-להית…'
אחאב הרשע
כאשר מעיינים בתנ"ך אנו מוצאים מקרים בהם בחר הקב"ה להושיע את ישראל דווקא על ידי רשעים גדולים. לקב"ה יש חשבונות גדולים ואמיתיים משלו. ונביא כמה דוגמאות להמחיש הדבר. הראשון, אחאב בן עומרי, שהיה מלך ישראל ומהרשעים שבהם: עובד ע"ז, חי עם גויה ועוד. והנה, מספר הכתוב על מצור שהעמיד מלך ארם על העיר שומרון, בירתה של מלכות ישראל בזמנו של אחאב, המצב היה כה גרוע שכבר אחאב הסכים להכנע. מלך ארם הרגיש בחולשת יריבו והוסיף לבקש בקשה נוספת מאחאב – שיתן לעבדיו את ספר התורה שנמצא ברשותו, וכאן אחאב מסרב. סירובו הרגיז את מלך ארם שהחליט לחסל את שומרון כולה. לבנתיים, בעקבות סירובו, מגיע נביא לאחאב ומבטיח לו שצבא ארם יינתן בידו ביום זה ממש, וגם מודיע לו מי החיילים שבידם ייעשה הנצחון. וכאן אחאב שואל שאלה מוזרה: 'מי יוביל את המלחמה?' ומקבל תשובה: "אתה!". לא מובן מדוע אחאב שואל שאלה שהתשובה עליה פשוטה כל כך? הרי בימיהם המלכים היו מובילים את המלחמות? אלא אחאב היה מודע היטב למצבו הרוחני, והוא הבין שהקב"ה הולך לעשות כאן נס, אבל הוא לא העלה בדעתו שהנס יהיה על ידו, שהרי הוא כל כך רשע. למרבה הפלא, הנביא עונה לו שהנס ייעשה דווקא על ידו, למרות חטאיו הרבים.
חלק לעולם הבא
למרות מעשיו הרעים של אחאב, חז"ל (סנהדרין קד:) מלמדים אותנו שלא רק שזכה אחאב שהנס יופיע על ידו, אלא גם שיש לו חלק לעוה"ב. ומדוע? כיוון שבמלחמתו האחרונה בה מת, אחאב נפגע מחץ בזמן המלחמה והחל לאבד דם, למרות הסבל הגדול, הוא נשאר לעמוד במרכבתו לעיני חייליו, עד שבערב מת מפצעיו. והסיבה, שלא רצה שעם ישראל יראו זאת וינוסו מפני ארם. וכותבים הפרשנים שמסירות הנפש הזאת של אחאב לא הייתה חד פעמית ביום מותו, אלא זה מגלה למפרע על מסירות נפש למען ישראל כל חייו. מידה זו זיכתה אותו בהנהגה, למרות כל מעשיו הרעים. אנו רואים שלקב"ה אמות מידה משלו, אנו היינו מתמקדים יותר בצד השלילי, אבל הקב"ה רואה את האמת, מסירות נפש למען ישראל, היא שזיכתה את אחאב בניסים ובהנהגה.
עומרי הרשע
אותו דבר אביו של אחאב, עומרי, היה רשע גמור (מלכים א טז, כה-כו), וזכה למלוך על ישראל (למרות שאביו לא היה מלך). והשאלה 'מפני מה זכה למלכות?' (סנהדרין קב:) והתשובה מפני שבנה עיר בישראל, את שומרון. צריך לדעת ששומרון הייתה מרכז של עבודה זרה. נוח לה שלא נבראה משנבראה. ובכל זאת, הקב"ה רואה את הדברים אחרת. עם כל השלילה שבשומרון, יש כאן הקמת עיר חדשה בארץ ישראל. מכאן ניתן ללמוד על הערך של יישוב ארץ ישראל!
כיבוד מבחינה לאומית
באותה גמרא ממשיכים לבאר 'מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתים שנה?' ועונים: 'מפני שכיבד את התורה שניתנה בעשרים ושתים אותיות'. אחאב כיבד את התורה?! הרי הוא חי חיים בהמיים רחוקים מתורה? אלא, הוא כיבד את התורה מבחינה לאומית, גם לזה יש ערך אדיר בעיני הקב"ה, וזה גרם לו למלוך עשרים ושתים שנים על ישראל.
יהורם הרשע
וכן יהורם בנו של אחאב שהיה רשע, ובימיו היה רעב, עד כדי שאכלו נשים ידי ילדיהם. אחרי שפונים אל הנביא אלישע שיתפלל, הוא מבשר להם שמחר יהיה אוכל בשפע. שליש המלך ששמע דברי הנביא התפלא ושאל: 'הייתכן שפע גדול בזמן כה קצר?!' ועל פקפוק זה אמר לו הנביא: 'הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל', ואכן למחרת הגיע שפע גדול והוא מת ולא זכה לטעום ממנו. חז"ל במדרש מסבירים שהשליש לא פקפק ביכולת הקב"ה, אלא הוא לא האמין בישראל, הוא לא האמין שהקב"ה יעשה נס ליהודים עבריינים, החוטאים בעבודה זרה ושאר חטאים, הייתכן שהקב"ה יושיעם ויצילם על ידי ניסים? לכן, כיוון שלימד קטגוריה על עם ישראל, הוא מת במוות נוראי (מלכים ב' ז, כ). וכפי שאמר הגר"א: 'השם יתברך שונא את המקטרג על בניו, אף הקדושים!' אסור לומר דברים רעים על ישראל, אף אם הם נכונים. שבת שלום ומבורך.